מאמרים

מניסיוני רב השנים ,הבחנתי בחוסר אונים אצל רוב הנהגים שלא יודעים כיצד לנהוג במקרה תאונה?, מה מותר ומה אסור?, מה מגיע ומה לא?, מי אמור לשלם מה?, לאן לשלוח את הרכב? , מי אחראי לתאונה?, מה עושים עם נהג שמסרב להודות שגרם לתאונה?, ועוד המון תהיות בעניין , על כן מצאתי לנכון להעלות על קצה המזלג את שעליכם לעשות בעת תאונה. הקדמה: ביטוח הרכב מורכב מ- 3 חלקים א. ביטוח חובה- כל הנוהג בכלי רכב מנועי במדינת ישראל חייב לשאת תעודת ביטוח תקפה ,הביטוח בתוקף רק לאחר שהוחתמה תעודת ביטוח החובה בחותמת הבנק . ביטוח זה חובה להקים לכל רכב הנמצא ברשות הרבים , ב"דרך" גם אם לא נוסע. ומכסה נפגעים בגוף ,לכל נוסעי הרכב המבוטח בו ישבו הנוסעים ,הנוהג והולכי רגל. האחריות היא מוחלטת ומלאה בין אם הנהג היה או לא היה אשם . ב. ביטוח צד ג'- הוא ביטוח שאינו חובה וכל נהג בוחר אם להקים פוליסת צד ג' או מקיף על פי סוג הרכב מחירו ועוד.. ביטוח זה מכסה נזקי רכב אחר , צד ג' הניזוק מרכבנו בעת תאונה , לה אנו אחראים לגרימתה. לציין כי הרכב שלנו לא מבוטח ולא נקבל פיצוי כל שהוא מחברת הביטוח שלנו במקרה תאונה ,לתיקון הרכב. ג. ביטוח מקיף – הוא ביטוח המכסה את הנזקים של הרכב שלנו ושל הרכב המעורב במקרה תאונה, גם אם אנו אחראים לגרימת התאונה וגם אם צד שפגע בנו לא מבוטח ו/או לא מודה שגרם לתאונה, בשלב ראשון חברת הביטוח שלנו תתקן את הרכב ותחזירו למצבו קודם התאונה. התנהגות במקום התאונה – תאונת דרכים היא תמיד אירוע מלחיץ לכן חשוב שיהיה ברכב טופס מתאים המצ"ב. 1. לבדוק אם יש נפגעים ברכבים המעורבים, אין להתנצל ולהודות באחריות לתאונה, יכול להיות שהתאונה לא הייתה באשמתכם והודאה עלולה להביא לביטול התחייבויות של חברת הביטוח, בוודאי לא לחתום על שום מסמך הודאה או לקיחת אחריות שהיא. א. במידה ויש נפגעים, לא להזיז את כלי הרכב ולהזמין מיד כוחות הצלה, מד"א ומשטרה, לצלם מיד בעזרת הפלפון את מצב עמידת כלי הרכב ממספר זוויות את התמרורים שמוצבים במקום, לקחת פרטי עדים ,טלפון וכתובות מדויקות. ולהחליף פרטים עם הנהג המעורב, חשוב לראות תעודה מזהה של הנהג ולוודא שרשמתם את פרטי הרכב ופרטי הנהג באופן מלא ומדויק. חשוב להזמין מיד בוחן תאונות מטעמכם שינציח הזירה,למקרה ויוגש נגדכם כתב אישום מהמשטרה ישראל !!! אבי רוזן- 052-3594973 ב. במידה ואין נפגעים , לצלם מיד בעזרת הפלפון את מצב עמידת כלי הרכב ממספר זוויות את התמרורים שמוצבים במקום להזיז את כלי הרכב לצד הדרך, לקחת פרטי עדים ,טלפון וכתובות מדויקות ולהחליף פרטים עם הנהג המעורב חשוב לראות תעודה מזהה של הנהג ולוודא שרשמתם את פרטי הרכב ופרטי הנהג באופן מלא ומדויק. כדאי לכם להתקשר מיד בוחן תאונות מטעמכם שינציח הזירה,למקרה ויסרבו לשלם לכם מהביטוח !!! אבי רוזן- 052-3594973 ג. אם נפגעתם לגשת מיד להיבדק בבית החולים הקרוב ולקבל סיכום מבית החולים , לגשת למשטרה ולדווח על האירוע ולקבל אישור על ההודעה ולהעביר עותק ממנו לבית החולים. חשוב: לאסוף את כל המסמכים מבית החולים וכל מסמך רפואי ,אישורי מחלה, תרופות ,קבלות והוצאות שהיו לכם בגין התאונה ולהעבירם לעורך דין המומחה בתחום מטעמכם שידרוש פיצוי מחברת הביטוח "חובה" על כל הפגיעות הקשורות לתאונה. 2. הטיפול ברכב : א. הרכב ניזוק ולא יכול להמשיך בנסיעה- יש להזמין גרר שיגרור את הרכב למוסך שאתם מכירים וסומכים עליו על חברת הביטוח לשלם גם את הוצאות הגרירה והעברת הרכב למוסך. ב. הרכב יכול להמשיך בנסיעה- להכניסו מיד או יום למחרת למוסך על מנת ששמאי יבדוק ויצלם הנזקים , חשוב שבדיקת השמאי תעשה מיד בסמוך לתאונה למנוע טענות של הפוגע, לוודא שהשמאי רושם את זמן התיקון, וירידת ערך שנגרמה. הערה- במידה ותרצו לתקן במוסך הסדר של חברת הביטוח , תוכלו לתקן את הנזק בזול גם אם ברשותכם ביטוח צד ג' בלבד. מכוון שמדובר במוסך שחברת הביטוח שלך בחרה משיקולים כלכליים, בדקו היטב שהתיקון נעשה באופן מקצועי תוך שימוש בחלפים מקוריים ואיכותיים. 3. להודיע לסוכן הביטוח על התאונה ולמלא אצלו טופס הודעה של חברת הביטוח, לבקש שיגיע שמאי שאמון על חברת הביטוח שלכם (במקרה שיש מקיף), שבדיקתו תתקבל במקרה שתובעים את הפוליסה שלכם בנזק. 4. לדרוש רכב חלופי במקרה שיש כיסוי בפוליסה, אם אין כיסוי , ואתם לא אחראים בטוח לקרות התאונה, מומלץ לשכור רכב ולאסוף את החשבוניות על מנת לדרוש מהפוגע את מכלול ההפסדים שנגרמו ושכירות רכב בכללם . זכרו: חברת הביטוח היא גוף חזק שעלול לנסות להתחמק מתשלום הפיצויים, מתוך הנחה שהאזרח הקטן אינו בקיא בחוק ובמשמעות האמיתית של חוזה הביטוח ,אם אתם חשים שלא קיבלתם את הפיצוי המגיע לכם – אל תתפשרו !. התנהלות לאחר קרות המקרה: 1. במקרה שהינכם מבוטחים בביטוח מקיף , ואתם אחראים לגרימת התאונה, ימולא טופס הודעה על כל פרטי התאונה יעביר הסוכן לחברת הביטוח ,יחליט המבוטח איזה שמאי יבדוק את הרכב מתוך רשימת שמאים מאושרים, וייתן אישור למוסך לתקן, בתום התיקון כל החומר ישלח לחברת הביטוח דרך הסוכן והרכב יוחזר אליכם מתוקן, בעת התיקון יינתן לכם רכב חלופי, יש לזכור כי הפיצוי יינתן בניכוי השתתפות עצמית קינון, ובחידוש הפוליסה בשנה הבאה לא תינתן הנחת העדר תביעות ,דו"ח השמאי יועבר ישירות לחברת הביטוח והם אמורים לשלוח שיק על התיקון למוסך ההסדר ,או למבוטח והוא ימסור שיק דחוי למוסך ל- 90 יום מהתיקון. במקרה והינכם מבוטחים בביטוח מקיף או צד ג' ותובעים את הרכב הפוגע, יוכנס הרכב שלכם לכל מוסך בו אתם חפצים וסומכים עליו ,אתם יכולים לשלוח כל שמאי שתחפצו , לציין כי סוכן הביטוח לא חייב לטפל במקרה של תביעת צד ג' ,המבוטח יקבל ההנחיות מסוכן הביטוח ו/או מחברת הביטוח כיצד לפעול. הסוכן הביטוח ימולא טופס הודעה על כל פרטי התאונה ויעבירו לחברת הביטוח והם מנפיקים "אישור אי הגשת תביעה", 2. בתביעה צד ג' בעיקר , ובכל מקרה ביטוח זכותו של כל מבוטח לתקן את רכבו בכל מוסך מורשה ולא רק במוסכי הסדר המומלצים ע"י חברות הביטוח. 3. על פי חוק, זכותו של כל מבוטח לבחור שמאי רכב שלא מרשימת שמאי הביטוח ו/או המלצת סוכני הביטוח והעיקר שרשום בפנקס השמאים במשרד התחבורה. 4. לאחר בדיקת השמאי וקביעת נזק מהתאונה לא לשכוח לבקש מהשמאי שיציין את ירידת הערך הטכנית של הרכב יקבע את מס' ימי התיקון הנדרשים ,ובמיוחד לאחר התיקון שיבדוק שוב את הרכב יצלם ויקבע את ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב מתאונה זו, שכן ידוע שכוחות השוק חזקים בעת מכירת הרכב ,כל רכב אחראי תאונה ערכו
 

תנוחת הנהיגה ברכב משפיעה על תפעולו. זיכרו כי ישיבה נוחה אינה בהכרח נכונה, הרי בסלון בבית היא גורמת לכם להרדםבניגוד לכורסה בסלון ביתכם, כיסא הנהג לא נועד לשמש ככיסא למנוחה ושימשת הרכב אינה מסך הטלוויזיה. המרחק בין נוחות לבטיחות הוא גדול מאוד ומרביתם של הנהגים בישראל כלל לא מודעים לצורת הישיבה הנכונה וגרוע מכך, הצורה אליה התרגלו ברבות השנים השתרשה בהם כל כך שיהיה להם קשה לסגל ישיבה נכונה. קשה אך בהחלט אפשרי.יצרני הרכב משקיעים סכומי כסף רבים בתיכנון הכיסאות ברכב, בעיקר כיום כשכלי-רכב רבים מוצעים עם כריות אוויר צידיות, כיוונונים לרוב ותמיכות. ככל שלכיסא תהינה אפשרויות כיוונון רבות יותר, כך יצליח הנהג להגיע לתנוחת נהיגה אופטימלית, אך גם בעזרת הכיוונונים הרגילים ניתן להגיע לכך ללא כל בעיה. תנוחת נהיגה נכונה מאפשרת לנהג תפעול אופטימלי של הרכב וכמו כן הגנה מירבית במקרה של תאונה. המסעד ומשענת הכיסא ימשיכו לתמוך בנהג וימנע ממנו "מלהחליק" החוצה. כל שאתם צריכים זה לנסות בהתאם לעשר השלבים הבאים. 1. בכדי להתחיל בכיוון נכון, יש להכניס את הישבן עמוק בתוך הכיסא ולאחר מכן ליישר את הגב כך שייכנס אל תוך המשענת. זו אגב צריכה להיות בזווית של כ-100 מעלות. 2. במידה וההגה בעל כוונון מרחק, מומלץ לקרבו אליכם ככל שניתן ורק אחר כך להתקרב עם הכיסא. 3. גובהו של ההגה צריך להיות כזה שחלקו העליון לא יסתיר לנו את לוח המחוונים (נמוך מידיי) או את השימשה (גבוה מידיי). ההגה גם לא נועד שנסתכל דרכו 4. את גובה הכיסא יש לכוון כך שהפדחת לא תיגע בגג ומצד שני שלא נשב נמוך מידיי. דרך נוספת לכוון היא כך שסך השמש במצבו הפתוח יסתיר לנו כמה שפחות את שדה הראייה. 5. לצורך כיוון מרחק הכיסא, נלחץ ברגל שמאל על דוושת הקלאץ' (או הבלם ברכב אוטומטי) עד הסוף כך שהברך תישאר כפופה ולא נעולה. ברך נעולה עלולה לגרום לנזקים ישירים בגב ובאגן בעת תאונה. 6. בכדי לכוון את משענת הכיסא, יש לשלוח יד מתוחה קדימה לכיוון קצהו העליון של ההגה וזאת כשהשכם נותרת במקומה צמודה למשענת ולא זזה קדימה יחד עם הזרוע. המרחק הנכון הוא כזה ששורש כף היד מונח על קצהו העליון של ההגה. במצב זה, הזרועות ישארו מכופפות בכל עת הנהיגה ויאפשרו תימרון קל יותר והפחתת עומס מהשרירים. 7. למשענת הראש גם כן תפקיד בטיחותי ממעלה ראשונה. הקפידו שחלקו התפוח ביותר יהיה קרוב ככל שניתן לראשכם וכך תימנע תזוזת יתר שלו במקרה תאונת חזית-אחור (צליפת שוט). 8. לאחר שהגענו לתנוחת הנהיגה הנכונה, נניח את רגל שמאל על המדרס המיועד לכך בדופן השמאלית כך שתתמוך בנהג בעת הנהיגה. אין צורך להשאירה במצב הכן מול הקלאץ'. 9. לא פחות חשובה חגורת הבטיחות. הקפידו שתעבור דרך מרכז הכתף ואם צריך, במרבית המכוניות כיום ניתן לכוון את גובהה. בפלג הגוף התחתון, שתמוקם על האגן ולא על הבטן. 10. תנוחת ישיבה אינה מושלמת אם לא נחזיק בהגה נכון. הניחו את האגדולים על החישורים האופקיים וסיגרו את שאר האצבעות בעדינות. שימו לב שיצרני הרכב דאגו לכך שהידיים תהינה ב-3 ו-9. למי שלא רגיל, יהיה קצת מוזר בהתחלה אבל זה משתלם. אל תוותרו על תנוחת ישיבה נכונה ובטוחה רק כי אתם רגילים למשהו אחר. החיים שלכם יכולים להיות תלויים בזה.

אין ספק שחרדת הנהיגה מעלה חיוך על פניו המפויחות של כדור הארץ, אבל כדי לשפר יחסים עם ההגה תצטרכו להתגבר עליה בחלק מהמקרים החרדה הקשורה לנהיגה התעוררה בעקבות אירוע מסוים הקשור לנהיגה, אבל לא בהכרח אם אתם סובלים מחרדת נהיגה בעוצמה כזו או אחרת, חשוב שתדעו שאינכם לבד – הבעיה מוכרת וידועה. בכל מקום בעולם מיליוני אנשים נמנעים מנהיגה ברמות שונות, חלקם בכלל לא נוהגים, אחרים נמנעים מנהיגה בכביש פתוח, נמנעים מנהיגה במהירות המותרת ונוהגים לאט יותר, חלקם חוששים מנהיגה בלילה, חלקם מנהיגה בגשם ואחרים מנהיגה בפקקים. הבעיה נושאת אופי של מגוון צורות, והרבה "סובלים בשקט" ומתביישים לשתף בסוד העניין אפילו את האנשים הקרובים ביותר אליהם. הגורמים להיווצרותה של חרדת נהיגה אינם תמיד ברורים, ויכולים להיות מגוונים, כשלפחות בחלק מהמקרים החרדה הקשורה לנהיגה התעוררה בעקבות אירוע מסוים הקשור לנהיגה, אבל לא בהכרח. כיום כבר ידוע שהסובלים מהבעיה לא בהכרח חוו מצב טראומטי ממשי הקשור לנהיגה, ובמחקרים נמצא כי אין הבדל בעוצמות החרדה בין אלה שחוו טראומה ממשית הקשורה לנהיגה לבין אלה שסובלים מהבעיה אבל לא חוו כל טראומה ממשית. חרדת נהיגה יכולה להיות ביטוי למצב נפשי חרדתי מוכלל. יותר שכיח מחרדת טיסה יש נתונים שלפיהם 45% מנפגעי תאונות הדרכים מפתחים סימפטומים של פוסט-טראומה ובכלל זה חרדת נהיגה לפי מחקרים מהשנים האחרונות, לפחות כ-20% מהמעורבים בתאונת דרכים מפתחים בהמשך תגובות כאלה או אחרות של חרדה, ולפחות כ-20% מתוכם סובלים באופן ממוקד מחרדת נהיגה. יש נתונים שלפיהם 45% מנפגעי תאונות הדרכים מפתחים סימפטומים של פוסט-טראומה ובכלל זה חרדת נהיגה. לפי מחקרים מסוימים הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ולרב מופיעה בגילאי הביניים. במחקר משנת 2007 שנערך בגרמניה בקרב נשים, נמצא כי חרדת נהיגה שכיחה פי שניים מחרדת מעליות או חרדת טיסה, וקיים אומדן כי הבעיה נפוצה לפחות בקרב 1% מהאוכלוסייה. ברוב המקרים מדובר בחרדה המגבילה את התפקוד התקין בחיי היום-יום, בין אם מדובר בהימנעות מעבודה מסוימת הכרוכה בנסיעה, בביקורים אצל בני משפחה או חברים או סתם נסיעה לטיולים. חרדת נהיגה יכולה להתבטא בפעימות לב מואצות, כאבים בחזה, סחרחורת, קשיים בנשימה, כובד ברגליים, גרון יבש, בלבול בהתמצאות ועוד תופעות שונות ומגוונות. אין נתונים מדויקים על היקף הבעיה, מכיוון שלא כל הסובלים ממנה פונים לעזרה, ונראה שהרוב המכריע מוצא פתרונות של "עקיפת" הבעיה באמצעות הימנעות מנהיגה, גם אם המחיר שמשלמים על כך יקר ולא מוצדק. מחקרים מסוף שנות התשעים מעידים על כך שחרדת נהיגה לרוב אינה נעלמת ללא טיפול ואפילו נוטה להחמיר. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי- הטיפול הפסיכולוגי בכל סוגי החרדות מבוסס על עקרון החשיפה ההדרגתית לגירוי מעורר החרדה, כך שהרגישות לגירוי יורדת מהם הפתרונות השכיחים לבעיה? אלה שמתגברים על המחסומים השונים ומחליטים לעשות צעדים מעשיים כדי להתגבר על הבעיה מטבע הדברים מחפשים פתרון מיידיים וזולים, ופונים לפתרונות תרופתיים, דהיינו כדורי הרגעה או כדורים המשפיעים על רמת החרדה. תרופות כאלה מסופקות על ידי רופא המשפחה, חלקן נמכרות גם ללא מרשם של רופא. הפתרון התרופתי עשוי להיות יעיל בחלק מהמקרים, אך ברור שאינו פותר את הבעיה מהשורש, אלא משפיע בטווח של מספר שעות שבמהלכן מתבצעת פעולת הנהיגה. למחרת, כשעולה שוב הצורך להתיישב ליד ההגה, נעזרים שוב בכדור שאפשר נהיגה בפעם הקודמת. אין צורך לציין שלכל התרופות האלה תופעות לוואי, ובחלק מהמקרים אף תופעות לוואי קשות. פתרון אחר לבעיה הוא הטיפול הפסיכולוגי בחרדת נהיגה, פתרון שמספק מענה בחלק נכבד מהמקרים, תלוי בסוג הטיפול, במטופל ובמטפל. העקרונות המנחים טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה דומים מאוד לעקרונות המנחים טיפול בסוגים אחרים של הפרעת חרדה. הטיפול הפסיכולוגי בכל סוגי החרדות מבוסס על עקרון החשיפה ההדרגתית לגירוי מעורר החרדה, כך שהרגישות לגירוי יורדת. על סמך המחקרים המדעיים שהתפרסמו עד כה בנושא הטיפולים הפסיכולוגיים בחרדת נהיגה, הטיפול בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית נמצא כיעיל ביותר בטיפול בבעיה. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, ומבוססת על ההנחה שאנשים חרדים מפרשים באופן מאיים ומעוות לשלילה מגוון מצבים שבאופן אובייקטיבי אינם מאיימים. אנשים חרדים גם מפרשים תחושות גופניות טבעיות באופן מאיים, דהיינו תחושות גופניות, שאנשים לא חרדים כלל לא שמים לב אליהן, זוכות בקרב אנשים חרדתיים לפרושים של מחלה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מיועד להעניק למטופלים תיקון לפרושים המעוותים הנ"ל ולעזור להם לראות מצבים שבעבר נתפסו כמאיימים באור שונה. אולם לא בכל המקרים שינוי תפיסה של מצבים ואירועים גורם במקביל גם להקלה או לשחרור של רמת החרדה שיש לה עקבות גופניים, וידוע כי חרדה היא תופעה נפשית וגופנית כאחת. כדי לספק מענה לבעיה הזאת, משתמשים במהלך הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים בכלי טיפולי נוסף שכבר הוכיח את עצמו בתחום של הפחתת חרדות – הביופידבק או המשוב הביולוגי. המטופל מחובר אל המחשב באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו ועוקב אחר תצוגה גרפית ושמיעתית שוטפת בזמן אמת של תגובותיו הגופניות המוצגת על מסך המחשב. תגובות אלה משקפות תהליכי נשימה, פעימות לב, טמפרטורה, גלי מוח, מתח שרירים, הזעה וכו'. כל המדדים האלה משקפים גם מצבים פסיכולוגיים של חרדה ומתח המעורבים במצבים של חרדת נהיגה. בעזרת המשוב שהמטופל מקבל על מסך המחשב והתהליך הטיפולי המתקיים בין המטפל (פסיכולוג או רופא) והמטופל, מתרחש תהליך של שינוי שמטרתו רכישה של שליטה על התגובות הגופניות, ובהמשך גם עיצוב שלהן בכיוון הרצוי. המטפל משוחח עם המטופל על הפרושים המעוותים של מחשבותיו שגרמו לחרדת נהיגה ומציע פרושים אובייקטיביים שיגרמו להפחתה ברמת החרדה. במקביל הוא גם משקף למטופל באמצעות המשוב הביולוגי את התרחשות התהליכים הגופניים שהמטופל עובר בעזרת טכניקות טיפוליות שונות ממצב של תגובות חרדתיות (למשל פעימות לב מואצות) למצב של תגובות נשלטות (הפחתה בקצב פעימות הלב). לנהוג תוך כדי טיפול – טיפול חדשני בחרדת נהיגה באמצעות שילוב של טיפול בביופידבק עם התנסות בנהיגה באמצעות סימולטור המדמה נהיגה אמיתית בשנים האחרונות, ובמיוחד הודות להתקדמות הרבה שהושגה בטכנולוגיה הקשורה למחשבים והדמיה, מתפתח כלי טיפולי חדש – המציאות המדומה. "סימולטור" (בעברית "מדמה") הוא מתקן המאפשר הדמיה או חיקוי של פעילות מסוימת במצבים ותרחישים אופייניים שונים שהם חלק מהמציאות. בסימולטור המדמה נהיגה אמיתית המטופל יושב במכונית הממוקמת בחדר הטיפולים, מתניע את המכונית, נוהג ומתנסה במצבי נהיגה מגוונים (נהיגה בעיר, על כביש פתוח, נהיגה בלילה או במזג אויר מסוים וכו'). הודות לאמצעים הטכניים השונים, המטפל יוצר הדמיה ספציפית על סמך הקשיים המיוחדים של כל מטופל. על יעילות השימוש במציאות מדומה בטיפול בחרדת נהיגה מתפרסמים בשנים האחרונות מחקרים רבים. אי לכך, בימים אלה הוחל בטיפול חדשני בחרדת נהיגה באמצעות שילוב של טיפול בביופידבק עם התנסות בנהיגה באמצעות סימולטור המדמה נהיגה אמיתית. במחקרים נמצא, כי לשילוב כזה יתרונות אחדים בטיפול בחרדת נהיגה. קיצור במשך התהליך הטיפולי הוא יתרון אפשרי אחד. נוסף לכך, כל טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה מחייב בשלב מסוים יציאה מחדר הטיפולים
 

אמצעי עיגון ברכב נוסעים ,חגורות או לא להיות. כנס רפואי מיוחד שנערך בבית חולים הדסה עין כרם הוקדש להיפגעותם של נוסעים ברכב כתוצאה מבלימת גוף האדם על ידי חגורות הבטיחות בהתנגשות. החגורות נחשבות לאמצעי היעיל ביותר כאשר מדובר בהגנת הנוסעים, אולם הממצאים במחלקת הטראומה שונים ומעידים על נזקים שגורמות החגורות בייחוד אם מדובר בחגורות מותנים העוגנות רק את איור האגן והבטן. פרופ' אבי ריבקינד מנהל המחלקה הכירוגית ויחידת הטראומה ונועם קום קצין בטיחות בכיר בתעבורה, יזמו את הכנס שהוקדש כולו לתופעה הרפואית למציאות בשטח ולחוק בישראל. פתח את הכנס ד"ר רם אלעזרי שהציג את פרטי המקרה ואת הממצאים הרפואיים ושלבי הטיפול. מדובר מקרה תאונת דרכים חזיתית שבו נוסעת בת 26 אשר ישבה במושב האחורי וחגרה עצמה בחגורת המותניים. כתוצאה מעוצמת ההתנגשות ומכך שהנוסעת נחגרה רק בחגורת בטן וללא חגורה מוצלבת התומכת את פלג הגוף העליון, נפגעה הנוסעת קשה ביותר, אובחנו אצלה פגיעות בראש, בצוואר, בחזה, בבטן ובגב. היא פונתה לבית חלים הדסה עין כרם ממצאי הניתוח העידו, על קרע בסרעפת השמאלית, קרעים במעי הדק והגס וקרעים מדמים בכבד, בנוסף נמצא שברים בחוליות עמוד השדרה.הנפגעת שנאבקה על חייה יצאה לבסוף כאשר היא בריאה ושלמה. מקרי תאונות נחלקים לסוגים שונים, התנגשות חזיתיות, צידיות או התהפכויות. נועם קום סקר את יתרונות חגורות הבטיחות לצד סכנות הפגיעה בגוף האדם. כתוצאה מהתנגשות והתהפכות סופג הרכב והנוסעים בו את כל אותם כוחות הפועלים עליו בהתאם למהירות הנסיעה ועוצמת העצם בו הוא מתנגש. חגורות הבטיחות הם האמצעי היעיל ביותר לבטיחות הקיים במכונית אשר יגן על הנוסעים בזמן אמת, אילו יספגו את כוחות האנרגיה הקינטית העצומים ופועלים על גוף האדם בזמן ההתנגשות ובכך תימנע פגיעה גופנית כתוצאה מטלטלות או זריקת הנוסעים שאינם חגורים מחוץ למכונית. תפקיד החגורות לרתק את הנוסעים ברכב למושבים ובכך למנוע מצב בו יעופו קדימה או לצדדים מכוח ההתמדה יפגעו מחלקים פנימיים או מהחלונות ושברי זכוכיות ואף יזרקו מחוץ למכונית. חישוב האנרגיה הקינטית הפועל על הנוסעים בעת תאונה מעיד על עוצמות פגיעה קשות ביותר ובעומס רב המתחלק על שטח קטן מאוד כרוחב ואורך חגורת הבטיחות בלבד. הכוח שפועל על גוף האדם ( במשקל 75 ק"ג) בתאונה חזיתית מהירות הרכב קמ"ש הכוח על האדם בק"ג 20 385 30 868 40 1,540 50 2,410 60 3,472 70 4,723 80 6,172 90 7,800 100 9,640 אופן חגירת החגורות הוא הקובע את רמת הבטיחות של כל אחד מנוסעי הרכב. קיימים סוגים שונים של חגורות בטיחות הנדרשות על פי חוק ( ת.ת 23) 1. חגורת מותניים- זו החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר הנחשב לאיבר קשה בגוף. 2. חגורה אלכסונית- חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך. 3. חגורת שלוש נקודות- מערכת חגורות המעוגנות בשלוש נקודות עיגון ומהווה שילוב של חגורת מותניים וחגורה אלכסונית. 4. חגורה נצמדת- חגורת מותניים, או חגורת שלוש נקודות המצוידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועות גופו של הנוסע החוגר בתנאי נהיגה רגילים. חגורות הבטיחות עשויות מחומר טרילן העמיד בחזקים נגד קריעה ומתיחה תוך מתן גמישות למניעת פגיעה באדם. חגורות הבטיחות, עמידות לתנאי רטיבות, חום קרינת השמש ואש. לא כולם חגורים סקר תצפיות שנערך על ידי ארגון "בטרם" מצביע על כך שלא כולם חגורים ברכב ואם כבר, אז לא באופן יעיל. נמצא כי 57% מהילדים מגיל לידתם ועד 15 שנים, אינם חגורים כלל או שאינם חגורים כהלכה. מדובר בעיקר בשכבת הגיליים של 5-9 שנים. מתוכם 12.4% אינם חגורים כלל, 64.6% אינם חגורים כהלכה ורק 22.9% נמצאו חגורים כהלכה. באשר לאנשים מבוגרים אין הקפדה לאילו היושבים מאחור ואכיפה על העבירה כמעט ואינה מתבצעת. נהג המסיע מבוגרים לא מקפיד לדרוש מהם לחגור למרות אחריותו לביצוע החובה. התקנה המחייבת את חגירתם של תלמידים המוסעים באוטובוסים גם כן אינה מיושמת, על הנהגים חלה חובת ההקפדה לחגירה אך אין זה מעשי ליישם זאת. מושבים האחוריים מסוכנים יותר מסתבר כי המיתוס של ישיבה במושבים האחוריים בטוחה יותר אינה מדויקת. בפיתוח אמצעי עיגון על ידי היצרנים, ניתנת עדיפות למושבים מלפנים עקב ריבוי בשימוש בהם, המושבים מצוידים בחגורות מסוג שלוש נקודות הנצמדות לגוף ובנוסף מערכות קדם מותחן ובשילוב כריות אויר קדמיות וצדיות ומערכות התראה במידה ומי מהנוסעים לא חגור. במכוניות המתקדמות ברמת הטכנולוגיה כיום עדין לא ניתן למצוא מנגנוני קדם מותחן למושבים מאחור. רק בשנים האחרונות החלו בשיווק חגורות שלוש נקודות במושב האחורי האמצעי, מפרט שלא היה קיים עד תחילת שנות 2000. ובמכוניות שונות גם עד שנה זו. בטיחות מאחור סקרים בעולם מראים שכ- 70% מההרוגים בתאונות דרכים הם מבוגרים היושבים במושבים האחוריים. נתון שנמסר מטעם רנו. היצרן מצא פתרון לבעיה בפיתוח מערכות עיגון מתקדמות למבוגרים ולילדים מגיל 6 ועד 10 שנים. בהיעדר חגורות עם מנגנוני קדם מותחנים הנטייה של היושבים בהתנגשות חזיתית להחליק מהמושב כתוצאה מכך להיפגע באיברים פנימיים ולמות. רנו פיתחה ומשווקת בדגמי ה- קליאו 3 וממודוס מערכת חגורות עם קדם מותחן ובנוסף כרית אויר מתנפחת בקדמת המושב ומונעת בכך את החלקת הנוסעים מאחור. חגורות הבטיחות מצוידות במערכת הגבלת עומס ולחץ אל פלג גוף עליון של הנוסעים. לטענת רנו המערכת תביא לירידה של כ- 30% בפגיעות גוף קשות ובכ- 39% מקרי מוות. התייחסות רפואית אזורי הפגיעה אופייניים על פי גיל הנוסעים מגיל לידה עד גיל שנתיים עיקר הפגיעות בראש ובצוואר מגיל שנתיים ועד ארבע עיקר הפגיעות הם בראש מגיל ארבע ואילך לרבות מבוגרים הפגיעות במותניים בבטן ובחזה חוסר יעילותם של אמצעי העיגון והחגורות מאחור ותוצאותיו מדאיגות את רופאי בית חולים הדסה עין כרם בירושלים. לאור תופעה של פגיעות גופניות פנימיות של נפגעי תאונות שישבו מאחור, התקיים בהדסה כנס רפואי מיוחד שהוקדש לנושא מתוך כוונה לעורר מודעות ולמצוא פתרונות מצילי חיים. לטענת פרופ' אבי ריבקינד במח' הטראומה נתקלים בתוצאות חמורות עם נזקים למערכות פנימיות באזור הבטן בייחוד כאשר מדובר באנשים מבוגרים אשר חגרו רק חגורות מותניים. אנו קוראים לרשויות לחייב בחוק ייבוא ושימוש של חגורות 3 נקודות כדרישה בסיסית לבטיחות הנוסעים, זאת בהתייחס לעוצמת הכוחות הפועלים על הנוסעים בתאונה. חגורות 4 נקודות מבחינתי הם חזון שיציל חיים וימנע פגיעות גוף קשות. ילדים עד גיל שנתיים נפגעים בעיקר בצוואר. ילדים מגיל 2-4 שנים סובלים בעיקר מנזקי ראש ילדים בגיל 4-10 ואנשים מבוגרים נפגעים בעיקר מפגיעות בטן ובית החזה. את עיקר הבעיה רואים בחגורות המותניים הקיימות ברוב המכוניות המסיעות נוסעים בישראל הערכה כי מתוך מצבת כלי הרכב בישראל המונה 2. 3 מליון כלי רכב, רק בכ- 800 אלף כלי רכב ישנם כיום חגורות מסוג שלוש נקודות המותקנות במושב האמצעי מאחור. מכוניות פרטיות מדגמי 2008 משווקת מעתה
 

הצמיגים הם הקשר היחיד של הרכב עם הכביש. המשפט הזה מוכר ונדוש אך הוא עדיין נכון וחשוב. עד כמה שזה נשמע "מנופח" מצב הצמיגים יכול באמת לקבוע אם הנמצאים ברכב יגיעו הביתה בשלום, או יגיעו לבית החולים, במקרה הטוב יצרני הצמיגים מודעים לחשיבות העצומה של הצמיג לבטיחות הרכב ומשקיעים מיליארדי דולרים בפיתוח ושכלול בלתי פוסקים של גוף הגומי השחור. הדרישות מהצמיג רבות, ובמקרים רבים אף מנוגדות. הצמיג צריך להיות חזק מאוד (ע"מ שיוכל לשאת את משקל הרכב ולעמוד בלחצים הפועלים תוך כדי נסיעה) ועם זאת גמיש (ע"מ לרכך את חבטות הנסיעה ולשפר את האחיזה), עליו להיות "דביק" מספיק (לצורך אחיזת הכביש) ועם זאת לא להתנגד יותר מדי לגלגול (לשיפור צריכת הדלק), עליו להיות רחב מספיק (להקניית כוח חיכוך מספיק) ועם זאת לא רחב מדי (מה שיקשה על ההיגוי והמתלים), עליו לספק שטח מגע גדול מספיק למגע עם הכביש (לצורך אחיזה) ויחד עם זאת לדעת לנקז את המים מפני הכביש בעזרת חריצים (למניעת איבוד אחיזה) ובנוסף לכל התכונות הבלתי מתפשרות האלה עליו להיות גם לא יקר מדי לרכישה…. בקיצור- הצמיג הוא חתיכת גומי מאוד מתוחכמת. השימוש בצמיג הוא מעין הסכם לא כתוב בין יצרן הצמיג לנהג הרכב. היצרן עושה כל שביכולתו לייצר צמיג חזק ובטוח ואילו הנהג צריך לשמור על מספר כללים ע"מ לאפשר לצמיג לשמור על חייו. תפקידו העיקרי של הצמיג הוא לספק כוחות חיכוך ע"מ לאפשר לרכב להישאר במסלולו על הכביש ולא להיכנע לכוחות הפועלים עליו בעת נסיעה. כדאי לדעת שהצמיג מתקשה להתמודד עם כוחות החיכוך ההיגוי ההאצה והבלימה יחדיו ולכן, בעת ההאצה, לדוגמא, כוחות החיכוך פוחתים- מה שיכול לגרום לרכב להסתחרר בעת האצה בעקומה(כמו הרכב המסומן בקו האדום בתמונה), או, לחלופין, לאבד היגוי לחלוטין בעת בלימת חירום ונעילת גלגלים (לגלגלים נעולים אין כלל כוח חיכוך ולכן אין אחיזה ואין היגוי… כמו ברכב המסומן בקו הירוק בתמונה). כביש רטוב וחלק ו/או לחץ אוויר לא מתאים יגרמו לכל התופעות האלה לצוץ מוקדם יותר ובמהירות נמוכה יותר. ע"מ למנוע כל זאת על הנהג לשמור על מספר כללים שישמרו על הצמיגים- ובכך ימנעו ממנו להיקלע למצבים מסוכנים. הדבר הראשון שעל הנהג להקפיד ולשמור הוא לחץ אוויר מדויק- בהתאם להוראות יצרן הרכב. מומלץ מאוד להחזיק ברכב מד לחץ אוויר פשוט שניתן לרכוש בסכום פעוט בכל חנות למוצרי רכב. לחץ אוויר לא מתאים מגביר את התבלות הצמיג, מוריד מאוד את יכולת הצמיג לאחוז בכביש, לנקז מים מפני הכביש ולבלום בצורה אופטימלית. לחץ אוויר נמוך מדי יכול אף לגרום לחימום יתר בצמיג ולפיצוצו! בכדי לדעת את לחץ האוויר המדויק יש להביט במדבקה על משקוף דלת הנהג או על מכסה מיכל הדלק.חשוב מאוד לא להתבלבל בין לחץ הצמיגים האחוריים והקדמיים- דבר שעלול לגרום לחוסר יציבות של הרכב. בעזרת מד לחץ האוויר יש לבדוק את הצמיגים פעם בשבוע לפחות ולמלא אוויר בעת הצורך. סוליית הצמיג היא זו שבאה במגע עם הכביש.החריצים הטבועים בה מיועדים לניקוז מים מפני הכביש. העדר חריצים או חריצים נמוכים מדי יגרמו לציפה של הצמיג על המים ואיבוד קשר בין הצמיג לכביש- צמיג אחורי שאיבד את יכולת האחיזה שלו ישאף להחליף תפקידים עם הצמיג הקדמי ויגרום לכך שחלקו האחורי של הרכב יעקוף את חלקו הקדמי ויגרום לסיבסוב הרכב. צמיג קדמי שיאבד אחיזה יגרום לרכב להמשיך ישר, ללא יכולת היגוי. למניעת מצב שכזה יש להקפיד על חריצים עמוקים מספיק (2 מ"מ לפחות). צמיג שחריציו לא עמוקים- יוחלף לאלתר! דופן הצמיג משמשת גם כבולם זעזועים. במידה והצמיג יבש, סדוק או קרוע- קיימת אפשרות שכניסה לבור תגרום לעיוות הדופן, מתיחת הסדק- ופיצוץ הצמיג. לכן, בכל מצב של יובש יתר , סדקים או קרעים בצמיג- דינו אחד- החלפה. לעיתים קורה שהצמיג נראה טוב, חריצים עמוקים, ללא סדקים אך גילו של הצמיג גבוה מדי. צמיג בן למעלה מ 5 שנים לא מומלץ לשימוש גם אם לא נסעו בו הרבה והוא עדיין "נראה" טוב. בעת רכישת הצמיג יש להקפיד על מספר כללים. ראשית יש לבחור צמיג המתאים בגודלו לרכב(מידות הצמיג מופיעות ברישיון הרכב). שנית, יש לדעת כי על רכבים מהירים חובה להרכיב צמיגים המיועדים למהירויות גבוהות (סימוני המהירות על דופן הצמיג באותיות אנגליות לדוגמא: S-עד 180 קמ"ש,T -עד 190 קמ"ש, U-עד 200 קמ"ש, H- עד 210 קמ"ש, V- מעל 210 קמ"ש ולסיום, מספר נקודות חשובות. פיצוץ צמיג אחורי בד"כ מסוכן יותר מפיצוץ צמיג קדמי, לכן יש לדאוג לכך שהצמיגים החדשים והטובים יותר יורכבו מאחור. אין להרכיב צמיגים עם סוליות שונות על אותו חלק של הרכב(קדמי או אחורי). שחיקת חלק קיצוני באחד או שני הצמיגים הקדמיים יכול להצביע על ליקוי בכיוון הפרונט- יש לגשת למוסך מורשה לטיפולי פרונט ולבצע "כיוון פרונט". במידה ומורגשת רעידה בגלגל ההגה במהלך נסיעה במהירויות מסוימות- יש לגשת לצמיגאי מורשה שיבצע איזון גלגלים. במידה והצמיג מאבד אוויר יש לגשת לצמיגאי שיבדוק אותו ויתקן את הנקר ע"פ הנהלים (חשוב מאוד לבחור בצמיגאי מוכר, מקצועי ומורשה שמבצע את התיקון כנדרש בחוק). כדאי מאוד לבדוק מפעם לפעם גם את לחץ האוויר בצמיג הרזרבי. לא נעים לגלות כי אין בו אוויר באמצע כביש הערבה… במכוניות מסוימות נמצא צמיג רזרבי מוקטן. צמיג זה מיועד לנסיעה קצרה ולא מהירה עד לצמיגאי הקרוב. אין לנסוע עם צמיג זה נסיעה מהירה או ארוכה. יש להיזהר בחניה צמודה למדרכות מפגיעת הצמיג במדרכה. מכה בדופן הצמיג מחלישה אותו ועלולה לגרום נזק בלתי הפיך. נסיעה על צמיג ללא אוויר גורמת לו נזק קשה ויש להימנע ממנה. יש לבדוק את המגבה, מפתח הגלגלים ולוודא תקינותם.ברכבים בעלי "ג'נטים מגנזיום", קיימים לפעמים ברגים מיוחדים, נגד גניבה, שמפתח גלגלים רגיל אינו פותח. חשוב לשמור את המפתח המתאים, המסופק עם הג'נטים- בלעדיו החלפת הגלגל בלתי אפשרית. תקר בצמיג יכול לקרות, ויקרה דווקא בזמן הכי לא מתאים. ע"מ לעבור את התקר בשלום יש לעצור במקום בטוח, עדיפות לתחנות דלק או חניונים מוסדרים. במידה ואין שכאלה, יש לעצור בשולי הכביש הקיצוניים ביותר (ולא בסיום עקומות- רכבים חולפים עלולים לסטות לכיוון השוליים!). למרות שהחלפת הגלגל דורשת אקרובטיקה מסויימת- בשום פנים אין לבצע את ההחלפה כשהגוף בולט לכביש- זה מתכון לאסון בטוח! זכרו כי סיירי התנועה ומשרד התחבורה עורכים בדיקות יזומות, רכבים עם צמיגים לקויים מורדים מהכביש ונהגיהם נקנסים. לסיכום, שמירה על צמיגים תקינים תשמור על חייכם ועל חיי הסובבים אתכם בכביש ותמנע מכם אי נעימויות במפגש עם נציגי החוק. סעו בזהירות!

לנוהגים שלום,התייחסותנו לכביש ולסביבה בכביש רטוב מחייבת הגברת תשומת לב לנהיגה במתינות יתרה.בלימות עדינות ומתוכננות ממרחק גדול יותר, פניות וסטיות במהירויות איטיות הרבה יותר.גם כתוצאה מהאצה קיצונית ניתן להחליק בקלות בכביש רטוב ובמיוחד עם רכב אוטומטי, וכמובן יש להתחשב ברכביםאחרים בקרבתנו שעלולים להחליק וחשוב מאוד לשמור מרחק מלפנים, מהצד ומאחור.נהיגה בשלולית מסוכנת מהסיבות הבאות:כניסה במהירות לשלולית עלולה להסיט לנו את ההגה ולגרום לאיבוד שליטה על הרכב.הגלגלים במצב זה עלולים גם להיכנס למצב של ריחוף מעל פני המים דבר שמונע מאיתנו יכולת לבצע היגוי ובלימהוהתוצאה אובדן שליטה.ביציאה משלולית יש לבלום במתינות החום שנוצר מייבש את המים מרפידות הבלם.לפני נסיעה יש לבדוק:תקינות המגבים ומתיזי המים, לבדוק כי פנסי הרכב אינם מכוסים בבוץ וניקיון החלונות,עומק החריצים בצמיגים ( פחות מ- 2 מ"מ פסול ) תפקידם לנקז את המים.חושך – בחורף הימים קצרים ואנו מוצאים את עצמנו נוהגים יותר בשעות החשכה.לרוב הנהגים קשה לנהוג בחושך, אך קשה במיוחד להבחין בסכנות כאשר יש בתוך הרכב אור,הקפידו על כיבוי כל אור שאינו נחוץ לנהיגה בתוך הרכב.אורות המעבר ( לא הגבוה ) מכוונים להאיר למרחק של כ- 30 מ' בלבד לכן הקפידו להתאים את המהירות ליכולת לזהות סכנות בזמן.איך נוהגים בכביש רטוב ? 1. זהירות בצמתים שם מתנקז הלכלוך משמן וחול והתוצאה כביש חלקלק. 2. האט את רכבך, נהיגה איטית יותר מאפשרת לך שליטה טובה יותר ועצירה בטוחה. 3. שמור מרחק, מרחקי הבלימה גדלים מאוד בכביש רטוב. 4. שמור על הנתיב, הכביש חלק ובכל תמרון מיותר גדל הסיכוי לתאונה. 5. כבישים לא מוכרים, האט עוד יותר נסיעה בכביש לא מוכר בגשם מסוכנת. 6. בנסיעה בכביש עירוני בגשם היזהר שבעתיים מהולכי רגל העלולים לפרוץ לכביש. 7. נסיעה בכביש רטוב: מאיצים בעדינות בתחילת הנסיעה ובמהלכה, מורידים את המהירות לפני פניות,בולמים בקלות ובמקרה הצורך לסירוגין לוחצים ומרפים, ברכב עם A.B.S בולמים בחוזקה.ושוב הכי חשוב לשמור מרחק גדול מהרכב שלפנייך !!! ונעבור את החורף בשלום.

בתקופה האחרונה יש עליה במספר תקריות של הצתות רכבים בזמן תדלוק . ההצתות נגרמות עקב אדי בנזין בעת מילוי , כדי גרום להצתה לא צריך מגע בין הדלק למקור המצית . הבנזין מוצת בטמפרטורה נמוכה מאד ( 24- צלזיוס ). לכן נקבעו מספר כללי בטיחות בתדלוק הרכב 1. דומם מנוע 2. אל תעשן 3. אל תשתמש בטלפון סלולארי ואף לא לשלוח מסרון השאר אותו ברכב . 4. אל תיכנס לרכב בזמן התדלוק ( במידה וצאתה ). ברוב המקרים חזר הנפגע לתוך הרכב ורק שהתדלוק הסתיים יצא, על מנת להוציא את ידית הדלוק ממיכל הדלק ברכב, מצב זה נוצר עקב חשמל סטטי שיצר הנהג שגרם להצתה ושריפה. חשוב להדגיש- במידה ויצאת לתדלק ,לעולם אין להיכנס חזרה לרכב בזמן מילוי דלק, השאר בחוץ ליד ידית התדלוק. באם נכנסנו לרכב בעת התדלוק לא לצאת ,המתדלק יסגור את מכסה המיכל. נהג זכור ! תדלוק הרכב מתמשך מספר דקות מעטות לכן או שתישאר ברכב או שתמתין בחוץ עד גמר התדלוק.

נהיגה בטוחה מחייבת את הנהג לשמירה על חוקי התעבורה ומחייבת אחריות מלאה על תקינות הרכב שברשותו. הגורם האנושי, כללי זהירות בנהיגה   שמור על חוקי התנועה. ציית לתמרורים , כבד את פס ההפרדה הלבן, תן זכות קדימה. שמור מרחק מהרכב שלפניך.  שמירת מרחק היא אחת מפעולות הנהיגה הפשוטות והיעילות ביותר ולמרות זאת בשנים האחרונות 9% מתאונות הדרכים נגרמו בשל אי שמירת מרחק. סע במהירות המותרת על פי חוק ובהתאם לתנאי הדרך (כביש משובש, ראות לקויה וכו') אל תנהג לאחר שתיית משקאות אלכוהוליים (כולל בירה). הימנע מעצירות פתאומיות ומפניות חדות. בשעת עקיפה יש להסתכל לצדדים, ולוודא שהדרך פנויה. אין להתקרב לרכב הנעקף. באופן הזה מוגבל שדה הראייה ונמנעת האפשרות לחזור לימין במקרה הצורך. זכור! יש להאט לקראת צומת או מעבר חצייה . להולכי רגל זכות קדימה במעבר חצייה. קשה לצפות התנהגות הולכי רגל (בעיקר ילדים וקשישים). נהג בשטח בנוי בהתאם. יש לנסוע בימין הכביש, קרוב ככל האפשר לקו הצהוב. כלל זה תקף בדרכים עירוניות ובינעירוניות, בכבישים צרים או רחבים, דו – סטריים או חד – סטריים ובכל תנאי מזג אויר. במקום שלא מסומן קו צהוב, סע סמוך לשפה הימנית של הכביש. אין להישאר  בנתיב השמאלי בדרך חד סטרית ללא צורך. היא מפריעה לזרימת התנועה. יש להשתמש בנתיב השמאלי לעקיפה או נסיעה מהירה יותר מהרכבים בנתיב הימני. נהיגה בנתיב השמאלי מנוגדת לחוק. אין לנהוג  לאחור אלא לצורך חניה או יציאה מחניה, וזאת לאחר שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים. בטחון אישי בשעת נהיגה והשפעתו על איכות הנהיגה. לפני כל נסיעה יש לחגור חגורת בטיחות,ולהקפיד שיתר הנוסעים ברכב יהיו חגורים. שימוש בחגורת הבטיחות מצילה חיים. נהיגה ברכב דורשת מהנהג את מלוא תשומת הלב. בזמן נהיגה אין לעסוק בנושאים אחרים, כגון: עלעול בניירות, קריאת כותרות העיתונים או אף דיבור בטלפון. ואף על פי כן, החוק אינו אוסר על דיבור בטלפון סלולארי, בזמן נהיגה ברכב, וזאת רק במידה וברכב מותקנת דיבורית, כך ששתי ידיו של הנהג נשארות על ההגה. נהג המדבר בטלפון סלולארי כאשר הוא אוחז אותו בידו – צפוי לקנס. חשוב לציין ולהבהיר : הדיבור בטלפון סלולארי גם בעזרת דיבורית אינו אסור על פי חוק, אולם הוא מסוכן: תשומת הלב של הנהג נתונה לא אחת לשיחה ולא למה שמתרחש על הכביש. חוסר ריכוז בשעת נהיגה הוא מצב מסוכן ביותר. אם יש הכרח  לדבר בטלפון בעת הנהיגה – יש לעשות זאת בקיצור נמרץ.

בקיץ ההבחנה בסכנות לנהיגה קשות יותר: חום ושרב מגבירים את העייפות הגוף מגלה סימנים של  התייבשות וצמא מאריך את זמן התגובה ופוגם בשיקול הדעת. הנוהל  נותן לך הנהג/ת כלים להתמודד בנהיגה בקיץ.         להשתדל לא לנהוג בשעות חמות  מ- 12:00- 16:00.       בדוק שמן מים ובכל תדלוק, שטוף את חזית המצנן עם מים להורדת האבק.       הוצא את שטיחי הרכב ונער מחול ואבק, שמתעופף בתוך הרכב בנסיעה.       במידה ואתה מסתנוור מהשמש ,הורד את סך השמש למנוע סנוור.       בעת שקיעת השמש יש סנוור השתדל/י לשמור על צד ימין ,ולהסיט מבט לימין הדרך.       אם נוהגים למעלה משעתיים רצופות יש לעשות הפסקה לרענון- שתיית מים או משקה קל גם שאין תחושת צמא ,ההפסקה במקום בטוח:תחנת דלק או חניון לא בשול הדרך. חשוב  אסור להיכנס לרכב בקיץ החם ולהפעיל מייד את המזגן ולהישאר עם החלונות סגורים כשמתחילים לנסוע , מדוע?  כי ברכב חלקים גדולים מאוד מפלסטיק עוד כל מיני חלקיקים, שבחום גבוה מתפרקים והופכים לחומרים מסרטנים שעפים לאוויר אותו אתם נושמים ברכב סגור וחם.  לכן, מה שיש לעשות כשנכנסים לרכב לוהט בקיץ, חובה לפתוח את החלונות, לא להדליק מייד מזגן אלא לחכות איזה 2-3 דקות לפני ורק אחר כך להדליק מזגן, עדיף תחילה עם חלונות פתוחים ואחר כך, כשקצת מתקרר אפשר לסגור את החלונות.  זה מאוד מסוכן, במיוחד לילדים קטנים.

רכב שניזוק וגובה הנזק נאמד ב- 50% מערכו על פי מחירון המשומשות, ומסיבות כלכליות מעדיפה חברת הביטוח שלא לתקן את הרכב ובמקרה כזה מוגדר הרכב כאובדן להלכה. הרכב מיועד לשיקום ונמכר לסוחרים, במקרה כזה, חברת הביטוח משלמת למבוטח את מלוא ערך הרכב נכון ליום התאונה. אפשרות זו מאפשרת את החזרתו לכביש של הרכב הניזוק וכמובן מכירתו בעתיד, לעומת מצב של "אובדן מוחלט" שהרכב לא יתוקן ויפורק ולא יעלה לכבישים. תופעת אובדן להלכה גורמת לשמאים מטעם חברת הביטוח להימנע מלקבוע רכבים כ- "אובדן מוחלט" ,מאחר ואובדן מוחלט מניב לחברות הביטוח רווח של כ- 10% בלבד מערך הרכב שעובר לפירוק, לעומת מצב אובדן להלכה, המאפשר את "רכישתו   של הרכב מהמבוטח ותיקונו למצב שמיש – אך ללא הקפדה על בטיחות ראויה" , מצב רווחי לחברת הביטוח. אנו עדים, לתופעה של סחר ברכבים במצב של אובדן להלכה עם השלכות של חוסר בטיחות. ולעיתים התיקון מתבצע בשימוש בחלפים גנובים , במוסכים לא מורשים ולעיתים מצויים ביהודה שומרון , הרכבים נמכרים לצרכן שלא מודע כלל לתאונה ולליקויי הבטיחות ברכב. לדעתנו ביטול אובדן ההלכה יפחית את הסיכוי כי השמאים מטעם חברות הביטוח יעריכו את הנזק בשיעור נמוך מכפי המתבקש לאור מצבו האמיתי של הרכב, כך יופחתו התופעות הפסולות.   למבוטחים מה זה אומר?   אובדן מוחלט? אובדן להלכה? זה גדול על המבוטחים – אירעה תאונה, אתם לחוצים , לא יודעים מה להחליט? עצת הסוכן, עצת מהשמאי, עצת פקידת הביטוח. להלן הסבר … "אובדן מוחלט" על פי החוק משמעותו כי שעור הנזק הגולמי ברכב הנו 60% ומעלה, והוא אינו ראוי עוד לנסיעה. רישיונו של רכב מופקד ע"י השמאי למשרד הרישוי ומבוטל. הרכב מועבר לפירוק לחלפים בלבד. וזאת לאחר שחברת הביטוח שילמה בגין ערך הרכב, רכב שנגנב ולא נמצא נחשב כאובדן מוחלט לצורכי הפוליסה, באופן המחייב את המבטח לשפות את המבוטח במלוא ערכו. "אובדן להלכה", נקבע לרכב שנפגע באופן קשה ועלות תיקונו מגיעה לכדי 50% מערך הרכב ויותר (עד 60%).על פי הפוליסה התקנית ,חברת הביטוח רשאית להכריז על הרכב כאובדן להלכה ולרכוש אותו מהמבוטח, במקום לשפות את המבוטח על תיקונו. רכב כזה, הנו רכב שנמכר עם רישיונות ברי תוקף, ולאחר שיקומו – יחזור לנוע בכבישי ישראל. חברת ביטוח תרכוש מהמבוטח את הרכב גם כשערך הנזק פחות מ- 50% במקרים הבאים: 1.חברת הביטוח מגלמת הנזק גם את ערך הפיצוי לירידת הערך , בתוספת לעלות התיקון הישירה של הרכב תחשיב שגוי . סוחרי גרוטאות הרכב משפרים את הצעת המחיר לרכישת רכב וחברות הביטוח דואגות ל"הסכמת" המבוטח,נזקו העיקרי של המבוטח במקרה כזה ,שחברת הביטוח לא מחויבת לשלם את מלוא ערך הרכב מאחר וה "מכר רצוני" ולא על פי הפוליסה. מצב זה לא הוגן מאחר והמבוטח מפסיד שיכול היה לקבל עבור רכבו מחיר גבוה יותר בשוק החופשי. המלצותי: בעת תאונה והחלטת השמאי שהרכב במצב  "אובדן להלכה" הוא מצב די מביך למבוטח שלא יודע מה להחליט והפסד גדול בחובו, על כן כדאי להתייעץ גם עם שמאי נוסף או העל מקצוע בענף בטרם קבלת החלטה. לעיתים כדאי למבוטח לתקן את הרכב ולקבל את הפיצוי בגין ירידת ערך .  

בית המשפט: חברת ביטוח חייבת לפצות גם בגין ירידת ערך מסחרית, ולא רק בגין ירידת ערך טכנית שנקבעת לפי כללים המקובלים בקרב שמאים "אני מקבלת את עמדת התובעת כי יש לקחת בחשבון גם ירידת ערך מסחרית, ולא רק ירידת ערך טכנית, הנקבעת על-ידי "כללים שמאיים". כך קבעה לאחרונה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, כאשר חייבה את חברת הביטוח "הראל" לפצות מבוטחת גם בגין ירידת ערך מסחרית שנגרמה לרכב, ולא רק ירידת ערך שקבע שמאי מטעם  חברת הביטוח. נושא חישוב ירידת ערך, מעורר מאז ומעולם חילוקי דעות קשים בין מבוטחים – או תובעי צד ג' – לבין חברות הביטוח. חברות נוהגות בדרך כלל לפצות לפי דו"ח שמאי, בו נקבעת ירידת ערך לפי כללים שקבעה ועדת ששון. אלא שירידת ערך זו נחשבת ירידת ערך טכנית. בפועל, כאשר בעל רכב שנפגע בתאונה – במיוחד בעת פגיעות שלדה – מנסה למכור את הרכב, הוא מפסיד הרבה מעבר לירידת הערך הטכנית, שכן קיימת רתיעה של קונים מרכישת רכב שנפגע בתאונה. המשמעות היא כי במקרים רבים נאלץ בעל הרכב למכור את המכונית לסוחר רכב, שמוריד ממחיר המחירון עשרות אחוזים. זאת בזמן שדו"ח השמאי קבע ירידת ערך של אחוזים בודדים. מה הנזק האמיתי? מקרה שנדון בבית המשפט, דרשה בעלת הרכב שנפגע כי חברת הביטוח תפצה אותה בסכום גדול מזה שקבע השמאי כירידת ערך, בנימוק שערכו המסחרי של הרכב ירד הרבה מעבר לירידת הערך שקבע השמאי. רכבה החדש של התובעת, עמד בחניה ונפגע על-ידי רכב שהיה מבוטח בחברת הראל. בין בעלת הרכב לבין הראל היו חלוקי דעות לגבי שעור ירידת הערך של הרכב. בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט שבדק את הרכב, וחיווה דעתו לגבי ירידת הערך. על פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, ירידת הערך עומדת על סך 6,420 שקלים שהם 6% משווי הרכב. אבל בעלת הרכב תבעה שחברת הביטוח תפצה אותה גם בעבור ירידת ערך מסחרית, בסכום של 16,059 שקלים. כאמור קיבלה השופטת את עמדתה של התובעת שיש לפצות גם על ירידת ערך מסחרית, ולא רק בגין ירידת הערך הטכנית. בדבריה הסתמכה השופטת על קביעה של השופט אליהו וינוגרד, המכירה בזכותו של הניזוק לקבל פיצוי בעבור אובדן ערך רכב ריאלי, אותו ציטטה בפסק דינה: "דומה כי לא אחטא לאמת, אם אומר כי רתיעתם של רוכשי הרכבים הפוטנציאליים בישראל, מרכבים שעברו פגיעות בשלדה, היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשות לבקרים עדים אנו לרכבים שמצבם המכאני ללא דופי, אך מחירם צנח פלאים כתוצאה מפגיעות שלדה". לפיכך פסקה השופטת מלכה אביב כי "לאור כל האמור, אני מעמידה את ירידת הערך הכוללת, השמאית והמסחרית, על סך של 12,500 שקל. בנוסף חויבה הראל לשאת בהוצאות המומחה שמינה בית המשפט בסך 693 שקלים, וכן להשיב לתובעת סכום של 1,155 שקל עבור השמאי שהיא שכרה. השופטת גם נזפה בחברת הביטוח שלא טרחה לשלם לתובעת את סכום ירידת הערך שאינו שנוי במחלוקת, שכן בנסיבות העניין "כאשר מדובר ברכב חדש, בלתי סביר יהיה להניח כי לא נגרמה לו ירידת ערך כתוצאה מן התאונה, ולו רק ירידת ערך טכנית – שמאית. דומני כי לו היתה הנתבעת בודקת באופן אובייקטיבי והוגן את נזקיה של התובעת, והייתה מפצה את התובעת מבעוד מועד, לא היה הליך זה בא לעולם". בגין עמדתה העיקשת הזו, חויבה הראל לפצות את התובעת בסכום נוסף של 2,000 שקל. כדי לבדוק האם ערכה של מכונית ירד אחרי תאונה, יש לבדוק את הפער בין המחיר שהיה ניתן לקבל עבורה לפני התאונה לבין המחיר שמקבלים עבורה לאחר תיקון נזקי התאונה . ירידת הערך מושפע מהגורמים הבאים: מקום הפגיעה ועצמתה. טיב התיקון. סחירות המכונית. שנת הייצור של המכונית. מניסיוננו הרב בתחום, ניתן לומר כי הירידה בערכה של מכונית יוקרה אינו זהה לירידה בערכה של מכונית משפחתית פופולארית לאחר תאונה דומה. ניקח, לדוגמא, מכונית "מרצדס" נוצצת שכל תפקידה להוציא עיניים, לעומת ה"מזדה" המשפחתית שיעודה להסיענו מנקודה א'  לנקודה ב'.   יישור הכנף האחורית, תוריד אחוזים גבוהים יחסית מערכה של היגואר, ואחוזים בודדים בלבד מערכה של המכונית המשפחתית. ניקח דוגמא  שנייה – הפעם, מסיבות מובנות, מבלי לנקוב בשמות דגמי המכוניות. ערכה של מכונית שסחירותה גבוהה , (כלומר,שיש לה ביקוש בשוק המשומשות)  שנפגעה בתאונה , ירד פחות מערכה של מכונית שאין עליה קופצים ונפגעה באורח דומה. לכן, בכדי לקבוע ירידת ערך של מכונית לאחר תאונה יש להתחשב  בכוחות  השוק , בהיצע ובביקוש של הדגם הנדון. נתון קובע נוסף הוא טיב התיקון. משום כך יש להעריך את ירידת הערך רק אחרי תיקון המכונית ובדיקתה המדוקדקת. קביעת טיב התיקון יכולה להיעשות רק ע"י מומחה. בבדיקותינו הרבות, נוכחנו לא פעם בתיקונים שהם מתחת לרמה הסבירה, דבר זה משפיע קיצונית על ירידת ערכה של המכונית . הערה חשובה ביותר: אם תיקון לקוי מוריד עוד יותר את ערכה של המכונית, דרישת הפיצוי לא תהיה מחברת הביטוח אלא מהמוסך. לכן, כדאי לחשוב על רמת המוסך המתקן לפני שמוסרים לידיו את המכונית הפגועה. ניסיתם פעם להוציא כסף ממוסך ?  …. המשתנה החשוב ביותר בקביעת ערכה של המכונית הוא מיקום הפגיעה ועוצמתה. בעת מכירת מכונית קיים "קוד" אשר יכול  להוריד דרסטית את מחירה של מכונית והוא : פגיעה בשלדה  . אך לא כל פגיעה בשלדה דומה לרעותה. ועדה של משרד התחבורה,   קבעה קריטריונים מדויקים לקביעת סוג הפגיעות בשלדה שגורמות לירידות ערך גבוהות, וסוג הפגיעות שגורמות לירידות ערך נמוכות יותר. קריטריונים אלה הועברו למכוני הבדיקה, ועליהם לציין זאת בטופס בדיקה. נציין בקצרה  מספר חלקים של המכונית, והשפעת הפגיעה בהם על שיעור ירידת ערך הרכב. לירידת ערך גבוהה גורמות, בין היתר פגיעות בחלקים הבאים:  היפגעות השלדה מעבר מקום רתום המתלה, פגיעה בעמודי המרכב, והגג. לירידת הערך נמוכה גורמות, בין היתר, פגיעות החלקים הבאים: קצות השלדה  –  עד למקום ריתום המתלה, הכנפיים הקדמיות, והפגושים, חלקי פח מתפרקים. חישוב ירידת הערך מתבצע רק אחרי הערכת מחיר המכונית בהתחשב במצבה הספציפי יש להוסיף על המחיר את ערך התוספות שהורכבו במכונית, ולקבוע את ערכה הסופי עובר לתאונה, בהתאם למספר הקילומטרים שגמעה, מספר הבעלויות, סוג בעלויות קודמות וכיוצא בזה. נחזור ונדגיש , כי ירידת הערך היא ירידת ערך מסחרית. מכונית שלא תוקנה כראוי או שאינה מתפקדת כדבעי מבחינה מכאנית או בטיחותית, מקומה מאחורי דלתות המוסך. גם מכונית שתוקנה כראוי, עקבות התאונה גורמים לירידת ערך מסחרית היות שקונים פוטנציאליים נרתעים מלקנות מכונית שעברה תאונה.

באשר לירידת הערך פסקה השופטת קלוגמן, כי השוני בין גישתם של השמאים נובע מהשוני בהתייחסותם לכללי "ועדת ששון" לגבי ההערכה של ירידת ערך הרכב. שמאי  מטעם שירביט העיד, כי כללים אלה מנחים את חברות הביטוח, והן משתמשות בהם. לדעתו, כללים אלה משקפים במידה רבה את המכירה בפועל, בין מוכר מרצון לקונה מרצון.   לעומתו, השמאי עידן מטעם התובע, הידוע כמי שנמנה עם המתנגדים לכללים אלה, טען כי אלה הם כללי חישוב "טכניים", שאינם נותנים ביטוי נכון לירידת הערך הממשית של הרכב, במכירה ממוכר לרצון לקונה מרצון.   השופטת קלוגמן מביאה בפסק דינה מספר דוגמאות מהפסיקה שדנה במקרים דומים. במקרה אחד פסק השופט הראל מבימ"ש השלום בת"א כי עם כל הכבוד למסקנות ועדת ששון "שומה על השופט היושב בדין להפעיל את הגיונו ולא להיצמד לקריטריונים כאלה ואחרים, שנקבעו על ידי ועדה, ולו גם המכובדת ביותר."   במקרה אחר פסק השופט פיינשטיין מבימ"ש השלום ברחובות כי הנתונים המספריים הנקובים בדו"ח ועדת ששון אינם עומדים במבחן המציאות   . "כל נהג בישראל, ובודאי נהג ותיק כמוני, יודע גם יודע כי פגיעת שילדה ברכב היא פגיעה פטאלית מבחינה כספית, וכי אובדן ערך רכב עקב פגיעה שכזו נע באחוזים נושאי שתי ספרות, ואין להסתפק בהערכה חד-ספרתית בת 4%. צריך להיות מאד נאיבי, או מאד טועה, כדי להאמין כי לאחר פגיעה כה חמורה, כמו זו שארעה ברכב של התובע, יהין בר-דעת כלשהוא לשלם את מחיר המחירון של הרכב מינוס 4%!".   באמצה את חוות דעתו של השמאי עידן פסקה השופטת קלוגמן "אני מצטרפת לדברים שהובאו לעיל, כי במקרה של נזק חמור לרכב, הכללים ה"טכניים" של ועדת ששון, לצורך קביעת ירידת הערך, אינם משקפים את ירידת הערך האמיתית, היינו: בכמה – ביחס למחיר המחירון – יפחת המחיר, שבעל הרכב הניזוק יצליח לקבל, בפועל, תמורת הרכב".   שירביט חויבה אפוא לפצות את התובע בגין ירידת ערך בשיעור 31% בתוספת עלות התיקונים שהיה משלם התובע אילו היה מתקן את הרכב, ובסה"כ כ-32,400 ש"ח, בתוספת הוצאות המשפט, עלות חוות דעת השמאי ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

דוחות הנרשמים לנוהגים מתחלקים ל-3:      דו"ח המודבק על כלי הרכב בעת החניה.      דו"ח הניתן לנהג בעת ביצוע העבירה.      דו"ח מצלמה, שנשלח לכתובת בעל הרכב הרשום .   ההתנהגות בעת קבלת דו"ח המודבק על השמשה   יש להודיע מיד לבעל הרכב הרשום,על קבלת הדו"ח ולמסור הדו"ח לידיו. גם אם בטוחים שהדו"ח לא מוצדק ורוצים לערער יש לעשות זאת על פי הנחיות  ולא באופן עצמאי מבלי להיוועץ בבעלי מקצוע בתחום. בעבר במקרים בהם נירשם דו"ח  ולא טופל בזמן וכראוי הגיעו קנסות לכפל .   ההתנהגות בעת קבלת דו"ח בעת ביצוע עבירה    לבדוק אם הדו"ח חוקי ,מוצדק, והאם ניתן לעשות משהו בעניין, תוגש בקשה לרשות המטפלת.   ההתנהגות בעת קבלת דו"ח מצלמה   הדואר רשום מגיע אליכם ניתן בתוך 30 יום לערער ו/או להסב הדו"ח .   הסבת דוחות כחוק ניתן להסב כל דו"ח על שם הנהג מחזיק הרכב  , עם צילום רישיון הנוהג ותצהירו, ההסברה תוגש בתוך 30 יום ,לאחר מועד זה לא ניתן יהיה להסבו. סכום הדו"ח יישא ריבית והצמדה.

א. הכנת הרכב  לגרירה פרטי לבוש- חולצה ומכנסים ארוכים, כובע- וחשוב נעלים. לתדלק ולבדוק שמן מים  לפני חיבור נגרר, קל ונוח בתחנת הדלק , רכב עמוס מתחמם יותר. לבדוק תקינות ההגה והבלמים טרם חיבור הנגרר.   ב.חיבור הנגרר בטרם רתום העגלה בדיקת רישיונות העגלה, תוקף טסט וביטוח. לוודא כי העגלה לא פגועה , הפנסים שלמים ,שרשראות שלמות ולא נגררות על הכביש,כבל חשמלותקעים תקינים. להעמיד הרכב במקום ישר ולדומם מנוע והוצאת מפתח ממתג ההצתה. למשוך העגלה ולוודא גלגלים חופשיים ,לחבר העגלה לתפוח ולאבטח  ,שרשראות בטחון לחבר לנקודות עיגון , חיבור שקע חשמל בין העגלה לרכב ,התנעת הרכב  ובדיקת מערכת האורות כאשר הנהג יושב מאחרי ההגה וחבר נוסף בודק את התאורה בעגלה.הכוללת : אור חניה, איתות ימינה,שמאלה, אורות בלם, אור רוורס אם יש. כוון מראות תשקיף ברכב הגורר ואף כדאי להוסיף  מראות נוספות להגדלת שדה הראיה. בתחילת הנסיעה בכמה מטרים ראשונים ,לוודא כי אין שינוי בהיגוי ובבלימה עם העגלה.   ג. העמסה משקל הציוד עם נטייה לכוון התפוח ולמרכז העגלה.  קשירה נכונה של המטען ע"י רצועות וחבלים מתאימים, משקל המטען לא יעבור את המשקל המותר לנגרר. גובה המטען לא יעבור את צידי העגלה , ובמטען תפזורת יש לכסות בכיסוי ולהדק הכיסוי.   ד. בטיחות בגרירה מומלץ תמיד בעת נסיעה עם עגלה להיות בזוגות ברכב לצורך סיוע וכל עזרה בהכוונה קשירה ורתום. מהירות הנסיעה קטן ב-% 15 -10 מנסיעה ללא עגלה, מרחק לפנים ומאחור גדול פי 2 מהרגיל אין אפשרות לעצור בחרום עם עגלה יש לבצע האטה מוקדמת וארוכה. אין אפשרות להתחמק ממכשול מידי בדרך , העגלה מגבילה את הרכב בתמרון, צפה רחוק והגב לאט. נסיעה לאחור אסורה, מומלץ להעמיד את הרכב תמיד עם הפנים לכוון הנסיעה , ומקומות בהם אין דרך אחרת , להזיז את העגלה בידיים ולסובב את הרכב ללא הנגרר. הסכנות לפגיעה בחיי אדם וברכוש והקושי בנסיעה לאחור רבות מאוד לא כדאי להקל דעת.   מגבלות נהיגה עם נגרר   תמרונים וסטיות בדרך יש לתכנן מבעוד מועד וביצוע סטייה עדינה בהיגוי. אורך הרכב עם העגלה הופך לכמעט 2 כלי רכב יש לתת את הדעת בפניות להגדיל את הרדיוס ומאוד להיזהר מכלי רכב דו גלגליים אופנועים ואופניים שתמיד נדחפים בכל רווח שנאפשר ולא תמיד נוכל לראות אותם ולמנוע פגיעה על כן יש להיצמד ככל האפשר לדופן הכביש לפני הפניה ולהגדיל את רדיוס הפניה בתוך הצומת. בלימה – תהיה תמיד מתוכננת ובראיה תחבורתית קדימה עוד שני כלי רכב לפני הרכב שלפנינו. שדה ראיה- מוגבל מאוד מהצדדים ומאחור יש להפנות מבט פעמיים בטרם כל סטייה בנוסף למראות. עקיפות – עקב אורך הרכב שמוכפל בעת חיבור עגלה יש להימנע מעקיפה , בעת עקיפה יש להאריך את זמן השהיה בנתיב העקיפה עד אשר סיימנו לחלוטין עם הנעקף ולחזור בסטייה עדינה  ומבוקרת.   סיום שימוש בעגלה לדאוג לניקיון העגלה מחפצים לכלוך ובוץ ,להשאיר את העגלה במקום מאושר ובטוח שלא תדרדר לאבטח בעזרת קשירה. לבדוק שהושארו כבל החשמל ושרשראות האבטחה ואין כל חבלים קשורים על העגלה. על כל בעיה או תקלה בעגלה יש להודיע מיד על מנת שנוכל לטפל ולהכינה למשימה הבאה.   הוראות החוק   בעל רישיון נהיגה לדרגה B  רשאי לגרור גרור שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג. בעל רישיון נהיגה C1  או C רשאי לגרור גרור עד 3500 ק"ג. ברכב פרטי מותר לגרור גרור שמשקלו הכולל המותר עד 750 ק"ג בלבד. גרור שמשקלו הכולל המותר מעל 750 ק"ג ייגרר על ידי רכב שמשקלו הכולל המותר 2200 ק"ג לפחות. ברישיון הרכב יירשם – וו גרירה (יש). ברכב שנרשם אחרי  2008/ 4 יירשם גם משקל מרבי לגרירה של הרכב הנגרר. נפח מנוע של הרכב הגורר לא יפחת מ´ 800 סמ"ק אין לגרור רכב עם רכב דו או תלת גלגלי ואין לגרור יותר מרכב אחד אלא בהיתר מרשות הרישוי. לא יעלה רוחב הנגרר על רוחב הגורר יותר מ´ 20 ס"מ מכול צד.   חיבורי גרור ונגרר ברכב הגורר יותקן וו גרירה תקני מסוג תפוח 50 מ"מ וחיבורי חשמל. על הגרור יותקן מתקן רתום תקני (כף גרירה) עם ניצרה למניעת ניתוק. על הגורר יותקנו שתי שרשראות עם אפשרות חיבור לגורר אשר יאפשרו פניה בזוית של 90 מעלות.   סימון רכב נגרר גרור ברוחב עד 150 ס"מ יסומן בטבלה (לוח מחזיר אור) אחת בגודל 30 X 60 ס"מ. גרור שרוחבו עולה על 150 ס"מ יסומן  בשתי טבלאות  בגודל 30 X 60 ס"מ.   אורות:   שני פנסים אדומים מאחור. שני פנסי בלימה. שני פנסי איתות. פנס אחד להארת לוחית זיהוי. שני פנסי רוחב אם שרוחבו עולה על 2.10 ס"מ

במרבית משפטי התעבורה, ברשימת העדים, יופיע בוחן תנועה משטרתי שהגיע אל זירת התאונה, בדק ממצאים, בדק וצילם את הרכבים, חקר את הזירה ואת המעורבים. כאשר מגיע בוחן התנועה המשטרתי אל זירת תאונת הדרכים, הוא מקפיא אותה באמצעות סקיצה, בוחן אותה ומבצע תרשים מדויק של זירת ההתרחשות כפי שהיא משתקפת מזווית שונות. בדו"ח הבוחן, מחויב בוחן התנועה להתייחס למספר רב של גורמים אובייקטיביים ובלתי תלויים כגון: תוואי הדרך – מצב הכביש ואיכותו : בורות , שוליים, עיקולים  וכדומה. תנאים טופוגרפיים של מקום התאונה כגון עלייה, ירידה, שיפוע. שדה הראייה כפי שנשקף מנקודת מבטם של המעורבים בתאונה –קיומם של עצמים המפריעים לשדה הראייה כגון עצים, מכוניות חונות, פחי אשפה, מבנים שלטים וכדומה. בדיקת תנאי מזג האוויר והראות ששררו באזור ובזמן התאונה  – כביש רטוב, ראות, ערפל, גשם, סנוור של שמש נמוכה, רוח צד וכדומה. המהירות המותרת על פי תוואי הדרך והתמרורים השונים. חישוב מסלולים ומהירויות, וברכב כבד גם פענוח הטכוגרף. סימני בלימה וסימני צמיגים והמשמעויות הנובעות מסימנים אלה. ממצאים שונים שנמצאים על הכביש , הרכבים המעורבים, חפצים, כתמי דם וכדומה. מצב מכאני של כלי הרכב המעורבים ותקינות מערכות בטיחות כגון: (בלמים, הגה, צמיגים וכדומה).   במקרים מסוימים מגבש בוחן התנועה המשטרתי את מסקנותיו עפ"י עדויות  וללא איסוף ממצאי שטח. חוות דעת מקצועית מטעם ההגנה, שנערכת ע"י מי שהיה הקצין המקצועי האחראי על בוחני התנועה במשטרה, עשויה במקרים רבים להפריך את עדותו של הבוחן המשטרתי או למצוא בה סתירות מהותיות, שבסופו של יום יזוכה הנאשם מכל אשמה, או יוקל בעונשו.   מיהו  "בוחן תנועה " אזרחי: בוחן התנועה האזרחי, הוא מומחה העוסק בחקירה ובשחזור תאונות דרכים, אשר עבר את ההכשרות שהסמיכו אותו לעסוק בתחום זה. ניסיונו הרב בטיפול בתאונות דרכים  והידע הנרחב שצבר, מאפשרים לו להגיש חוות דעת מומחה. ביכולתו לשחזר את מהלך התרחשות התאונה, ולקבוע את הסיבות לגרימת התאונה עפ"י בדיקות מקצועיות כגון : בדיקת שטח (גם אחרי תקופת מה מהתאונה) ,בדיקת תמונות הנזק מדוחות השמאי,בדיקת הרכב אחרי תיקון התאונה ,חישובי מהירות ,כוחות פיזיקה, זווית מכה עוצמה ועוד…. על הבוחן להכיר ולהתמצא היטב בחוקים, ובתקנות התעבורה, בנהלים ובהנחיות .   מהי חוות דעת מומחה:   חוות דעת הנערכת ע"י בוחן תנועה פרטי ומוכרת בבית המשפט כחוות דעת מומחה לניתוח ושחזור  תאונות דרכים. חוות דעת של מומחה, מוגשת לבית המשפט ובוחן התנועה שערך אותה, מגן עליה בעדות מומחה   בבית המשפט.   כיצד חוות דעת יכולה לעזור לי :   מכיוון שביהמ"ש, מכיר מלבד בבוחן התנועה המשטרתי, מכיר בבוחן האזרחי כעד מומחה, הרי שנותן משקל משמעותי לחוות דעתו המקצועית. חוות הדעת המקצועית, יכולה לזכות הנאשם בתאונה, או להקל באופן משמעותי בעונשו, ו/או לזכות את התובע בעלות הוצאות התיקון ונזקי רכבו מתאונה בה היה מעורב.   מדוע צריך מומחה אזרחי מטעמך:   בכל התאונות החמורות (קטלניות/קשות) מוגש דו"ח בוחן בתיק התאונה המשטרתי. על גבי דו"ח זה, מעלה בוחן התנועה את הממצאים, והפעולות שביצע בזירה, משחזר את התרחשות התאונה וקובע מסקנות. דו"ח הבוחן הוא למעשה חוות הדעת המקצועית של בוחן התנועה והיא היחידה בתיק החקירה. בלא מעט מהמקרים ישנם גורמים נוספים המשפיעים על התאונה ואינם נלקחים בחשבון. ישנם גם מקרים בהם ביצע בוחן התנועה טעויות שיכולות לשנות את המסקנות שקבע. חוות הדעת של המומחה האזרחי מגלה את הליקויים והכשלים בעבודת הבוחן וחושפת תמונת מצב שונה מזו שהציג בוחן התנועה.

תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:   הגורם האנושי:   מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.   הגורם התשתיתי:   מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".   הגורם המכאני:   מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. רכבים ישנים לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.   מאפייני תאונות תאונה בין כלי רכב להולך רגל בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הינם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.   תאונה בין כלי רכב לעצם נייח חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה יבדקו את השטח ויתנו המלצות.   תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות:   תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.   תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע. במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.   סוגי תאונות: תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.   החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.   המלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:   התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות.   התפתחות תשתיות הכביש.   התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.   מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.   חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: חיזוק השלדה, התקנת כריות אויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכותבקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.   תאונות הדרכים בישראל מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, משמעותית יותר מבכל מלחמות ישראל    גם יחד. יחד עם זאת, תאונות הדרכים בישראל הן גורם תמותה שולי למדי: רק כ-0.5% מהנשים וכ-1.6% מהגברים שנפטרו בישראל בשנת 2007 נהרגו בתאונות דרכים. לשם השוואה, כרבע מהנפטרים באותה שנה מתו מגידולים ממאירים.   סוג כלי הרכב המעורבים בתאונות נתון חשוב נוסף הוא השכיחות של כלי רכב כבדים בתאונות קטלניות בישראל. משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הן מהוות רק 2.3% מכלי הרכב בישראל. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבות העיקריות לכך הן כמות הנסיעות המרובה (לעומת כלי רכב פרטיים) והתנע הגדול של כלי הרכב הכבדים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים. מספרם של רוכבי האופנוע שנהרגים בתאונות דרכים גבוה יחסית לאחוז האופנועים בכלל אוכלוסיית כלי הרכב ויחסית לנסועה שלהם. כ-10 אחוז מכלל ההרוגים בתאונות הם רוכבי אופנוע,      כאשר האופנועים מהווים רק ארבעה אחוז מכלל כלי הרכב, ואחוז הנסועה שלהם הוא רק אחוז אחד מכלל כלי הרכב. סיבות עיקריות לתאונות בישראל על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב (בעיקר ניסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית) ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן. על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ, לדוגמה פיגועים, מעלות את מספר תאונות הדרכים.

אף אחד לא רוצה להיות מעורב בתאונת דרכים. אתם נוהגים ולפתע שומעים חריקת בלמים וחשים במכה חזקה והפח מתעקם. תאונת דרכים היא תמיד אירוע מלחיץ, בין אם מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים, ובין אם מדובר במכה קלה בפגוש, ואנשים נוטים לשכוח דברים בסיסיים שיש לעשות במצב כזה.על מנת להתמודד עם הלחץ הזה, רוכזה  רשימת כללים  של "עשה ואל תעשה" בהתרחש תאונה:   א.  להירגע ולהרגיע נכון, בכלל כל התאונה לא באשמתכם . תתפלאו לשמוע, אבל גם הצד השני מרגיש בדיוק אותו הדבר. דקה אחרי שהבנתם שעשיתם תאונה,  קחו נשימה עמוקה, כבו את הרכב ונסו לצאת מהרכב רגועים ככל האפשר..   ב. לבדוק אם יש נפגעים בדקו אם כל הנוסעים ברכב שלכם בריאים ושלמים. במידה ומעורב בתאונה רכב נוסף צאו מהרכב ,עם אפוד הזוהר,(אם מדובר בכביש בין עירוני) ובדקו  אם הנוסעים בו לא נפגעו. כדי למנוע נפגעים נוספים ברכוש או בנפש ,שימו משולש אזהרה קרוב לרכב  אך במרחק מספיק רב כדי שנהגים בכביש  יבחינו בו מספיק זמן מראש כדי להאט. יש להפעיל אורות מצוקה 4 מהבהבים במידה ויש נפגעים, יש להזעיק מיד כוחות הצלה חשוב מיד להיבדק בבית חולים הקרוב, ולדווח במשטרה ולקבל טופס אישור מהמשטרה שאכן הייתם מעורבים בתאונת דרכים. בכל מקרה שיש ספק אם  אכן נפגעתם בתאונה או שלא, מומלץ ללכת על בטוח ולהגיע לבית חולים. לעתים תאונות דרכים עשויות לגרום לנזקים שקשה להבחין בהם ברגע הראשון, ולאחר מכן יהיה קשה להוכיח שהם נגרמו מהתאונה עצמה. חשוב לזכור שגם אם אתם האשמים בתאונה, אתם זכאים לפיצוי על נזק גופני שנגרם לכם.   ג.  האם להזיז את הרכב במידה ומדובר בתאונה עם נפגעים, אין להזיז את הרכב בשום אופן. יש להמתין עד שהמשטרה תגיע ולפנות את הרכב רק בהוראת שוטר. המשטרה אף מציינת כי במקרה ומדובר בתאונה עם נפגעים, הזזת הרכב לפני הגעת בוחן תנועה ,מהווה עבירה פלילית     גם אם הוא מפריע לתנועה. במידה ואין נפגעים בתאונה, יש לפנות את כלי הרכב אל השוליים או אל כל מקום בו לא נשקפת לכם סכנה מהרכבים האחרים בכביש ולהחליף פרטים, חשוב מאוד לצלם את הזירה בטרם הזזת כלי הרכב ממספר זוייות.   ד. החלפת פרטים עם מעורבים בתאונה   מלאו טופס דיווח על תאונה הנמצא בכל רכב תנועתי . יש לזכור כי כל נהג מחויב למסור פרטים אלו עפ"י חוק במקרה והיה מעורב בתאונה. במידה והנהג השני מסרב לתת לכם את הפרטים הנ"ל, רשמו את מספר הרכב שלו צלמו הרכב  והעבירו לקצין רכב. אם אתם חוששים שהנהג השני ייתן לכם מספר טלפון פיקטיבי ם, בקשו ממנו בעודכם מחליפים פרטים להתקשר לטלפון הנייד שלכם כדי שתוכלו לשמור את המספר בסלולארי שלכם, או לחילופין, בקשו ממנו את מספר הטלפון והתקשרו אליו בעודכם עומדים לידו, חשוב לא להיכנס לעימות מילולי.   ה. פרטים שיש לאסוף במקום התאונה   כתבו לעצמכם בדיוק מה קרה בזמן התאונה. ציירו לעצמכם תרשים עם מיקום הרכבים לפני ואחרי התאונה, עם כיווני הנסיעה, תמרורים ומצב הרמזורים (אם יש כאלו). כמו כן, חשוב לציין את תנאי ומצב הכביש, את השעה ביום, את מזג האויר בזמן התאונה, ואת מהירות הנסיעה שלכם. תמיד שאלתם את עצמכם מדוע צריך שתהיה מצלמה בטלפון? תאונות דרכים הן הזדמנות טובה לגלות עד כמה הן שימושיות. צלמו את איזור התאונה מכמה שיותר זויות, וחשוב מכך, צלמו את שני הרכבים מכל כיוון אפשרי, כדי לשלול טענות על הפרזה בדיווחים על נזקים לרכבים בשני הצדדים. כמו כן, כדאי לקחת את פרטיהם של עדים לתאונה במידה ויש כאלו במקום. , אם הנהג השני מתנצל, מביע חרטה, או מודה באשמה בתאונה רשמו את המילים המדויקות בהן הוא השתמש. ו. למי צריך להודיע על התאונה   אם מדובר בתאונה עם נפגעים, יש להזעיק מיידית את כוחות ההצלה ניירת ככלל, בכל נסיעה אתם מחויבים עפ"י חוק לקחת עמכם רישיון נהיגה, רישיון רכב וביטוח כאשר כולם בתוקף.  כל מסמך שתקבלו במסגרת הטיפול בתאונה, שמרו אותו ותייקו אותו באופן כזה שלא יאבד. טפסים אלו חיוניים להמשך הטיפול בתאונה. במידה וקיבלתם מרשמים לתרופות, ציוד רפואי, הפניות לבדיקות נוספות או טיפולי פיזיותרפיה שונים, הם ישמשו אתכם בהמשך כשתצטרכו להוכיח שהנזק שנגרם לכם הוא אכן מהתאונה עצמה   כללי התנהגות במקום התאונה   חשוב לזכור, גם אם נהגתם באופן רשלני, והתאונה היא ללא ספק באשמתכם הבלעדית, אל תחתמו על אף טופס שהנהג השני מבקש שתחתמו עליו  זירת התאונה אינה בית משפט, והנהג השני אינו השופט. אסור לכם להודות בכלום לא בכתב ולא בע"פ. גם לאחר מכן, אל תחתמו על טפסים המועברים אליכם מאנשים שאינם מוכרים לכם ועשויים לגרום לכם לחתום על הודאה באשמה בתאונה.

לאחר התרחשות תאונת דרכים ובמיוחד כאשר מדובר בתאונה שאיננה קלה, יצא בוחן תנועה למקום התאונה לצורך חקירתה. את ההודעה על התאונה מקבל הבוחן מסייר התנועה המגיע ראשון בדרך כלל. ברוב המקרים סייר התנועה עורך תישאול ראשוני לאופן התרחשות התאונה ומתעד את הדברים בכתובים ומעבירם לבוחן. כל מה שהינך חייב עפ"י חוק הוא להציג בפני השוטר את רשיון נהיגה,רשיון רכב וביטוח. דבר חשוב מאוד הוא לתעד את מקום התאונה ומצב עמידת הרכבים, במידה ויש ברשותך מצלמה ואו מצלמת הפלאפון צלם את מקום התאונה ממס' זויות וכן את הנזקים ברכבים. כידוע ישנם מקרים רבים המעורב השני רוצה להזיז את רכבו , תנסה להשאיר את המצב כפי שהוא עד הגעת הבוחן המשטרתי. עצם עריכת צילומים מאפשרת לך להראות את זירת התאונה בצורה האמיתית ביותר ובכך תסתור כל טענה שהיא. מאחר ורוב התאונות מתרחשות באזורים מיושבים, חשוב לבדוק קיומם של עדי ראיה, בכדי שנוכל להיעזר בהם לצורך חקירה וניהול המשפט. בוחן תנועה המגיע לזירת תאונה, תפקידו לתעד את הממצאים ולהעלותם על הכתב. בשלב הראשון עורך הבוחן סקיצה ובה מציין את מיקום כלי הרכב סימני צמיגים במידה וקיימים שברי פנסים חריצים וכל ממצא הקשור לתאונה. בוחן התנועה יערוך צילומים של הזירה וכן מדידות, תשתדל לא לעזור לבוחן תן לו לעשות את עבודתו נאמנה. מאחר ורוב התאונות המתרחשות בשטח עירוני, כלי הרכב מוזזים לצד הדרך וכל ממצא חשוב כגון סימני בלימה,שברי פלסטיקים וכו' לא מתועדים וקשה לשייך אותם לרכבים המעורבים. בסיום עבודת הבוחן בזירת התאונה עליו לחקור את הנהגים המעורבים, נוסעי הרכב, עדי ראיה וכו'. הבוחן יגבה את עדות הנהג וינסה לבדוק מהו הגורם לתאונה חשוב טוב איזו גרסה אתה מוסר לבוחן וחשוב מכך אל תתן לו לכתוב את הדברים כאילו היה נוכח בתאונה, אתה זה שתכתיב לו את גרסתך. דבר חשוב מאוד בזמן מתן עדות הוא אומדן מרחקים ומהירויות. בסיום שלב החקירה אתה צריך לחתום על טופס העדות, תקרא לפני שאתה חותם ובמידה ואינך מבין את כתב ידו של הבוחן תבקש כי יקריא לך את העדות. לאחר שהבוחן מסיים את החקירות של כל המעורבים, עליו לפתוח תיק חקירה ובסיום החקירה הבוחן ממליץ על הגשת כתב אישום כנגד אחד הצדדים או לחילופין ממליץ על סגירת התיק מסיבות שונות.

חקר תאונות הדרכים הוא תחום העוסק בבדיקת נתוני תאונות וזירת התרחשותם, וניתוחם לצורך הפקת לקחים. בישראל הממונים על חקר תאונות הדרכים הם בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים שלמשטרת ישראל כמו כן תאונות דרכים בהם מעורבים כלי רכב צבאיים שלא בפעילות מבצעית נחקרים על ידי חוקרי המשטרה הצבאית שהם חלק מיחידת מצ"ח. ומבוצע גם תחקיר על ידי מפקדים על מנת להפיק לקחים ולאתר כשלים ולא במטרה לחפש אשמים.   מסלול ההכשרה של בוחני התנועה המסלול כולל קורס בן שנה, בו הם רוכשים ידע בתחומים שונים כגון: שיחזור תאונה עם הולכי רגל, תקיפה ותנע, דינמיקה של הרכב, פיזיקה, מתמטיקה, חקירה, תקנות תעבורה, מכונאות רכב, שירטוט. לאחר 6 חודשי לימודים מצוותים בוגרי הקורס לבוחנים ותיקים לצורך תקופת סטאז' של 6 חודשים נוספים. בתום תקופת ההכשרה הם מקבלים הסמכה לטפל באירועים של תאונות דרכים על כל סוגיהם.   חקירת תאונת דרכים נחלקת לשלושה חלקים מרכזיים: עבודת הבוחן בזירת התאונה השלמות בבתי חולים ובמשרד. הופעה בבתי משפט.   עבודת הבוחן בזירה: זיהוי ואיתור הממצאים מזירת התאונה (שברים, חלקי רכב, סמני צמיגים ועוד). סימון הממצאים (על ידי גיר, צבע וכדומה). צילום הממצאים. עריכת סקיצה (רישום ביד חופשית של כל ממצאי הזירה וכלי הרכב כולל כל מדידת המרחקים). בדיקת כלי הרכב המעורבים (תקינות, התאמת נזקים ועוד). חקירת המעורבים ועדים הנמצאים בזירת התאונה. השלמות בבתי חולים ובמשרד: גביית עדויות בבתי חולים. גבית הודעות במשרד (עדים נפגעים ועוד). עריכת השלמות נוספות (מוסכים, יבואנים, בדיקות מעמיקות של כלי הרכב המעורבים). עריכת דוח בוחן, תרשים, לוח תצלומים. סכום התיק והמלצה האם לגנוז או להעמיד לדין ובאיזה סעיפי אישום.