תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:
הגורם האנושי:
מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
הגורם התשתיתי:
מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".
הגורם המכאני:
מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. רכבים ישנים לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.
מאפייני תאונות תאונה בין כלי רכב להולך רגל בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הינם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.
תאונה בין כלי רכב לעצם נייח חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה יבדקו את השטח ויתנו המלצות.
תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות:
תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.
תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.
במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.
סוגי תאונות:
תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.
החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.
המלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:
התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות.
התפתחות תשתיות הכביש.
מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.
חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: חיזוק השלדה, התקנת כריות אויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכותבקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.
תאונות הדרכים בישראל מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, משמעותית יותר מבכל מלחמות ישראל גם יחד. יחד עם זאת, תאונות הדרכים בישראל הן גורם תמותה שולי למדי: רק כ-0.5% מהנשים וכ-1.6% מהגברים שנפטרו בישראל בשנת 2007 נהרגו בתאונות דרכים. לשם השוואה, כרבע מהנפטרים באותה שנה מתו מגידולים ממאירים.
סוג כלי הרכב המעורבים בתאונות נתון חשוב נוסף הוא השכיחות של כלי רכב כבדים בתאונות קטלניות בישראל. משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הן מהוות רק 2.3% מכלי הרכב בישראל. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבות העיקריות לכך הן כמות הנסיעות המרובה (לעומת כלי רכב פרטיים) והתנע הגדול של כלי הרכב הכבדים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים. מספרם של רוכבי האופנוע שנהרגים בתאונות דרכים גבוה יחסית לאחוז האופנועים בכלל אוכלוסיית כלי הרכב ויחסית לנסועה שלהם. כ-10 אחוז מכלל ההרוגים בתאונות הם רוכבי אופנוע, כאשר האופנועים מהווים רק ארבעה אחוז מכלל כלי הרכב, ואחוז הנסועה שלהם הוא רק אחוז אחד מכלל כלי הרכב.
סיבות עיקריות לתאונות בישראל על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב (בעיקר ניסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית) ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן. על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ, לדוגמה פיגועים, מעלות את מספר תאונות הדרכים.
