X

Archive for the ‘מאמרים’ Category

פיצוי כספי בעת תאונה

Posted on: דצמבר 15th, 2014 by almdadmin No Comments

בית המשפט: חברת ביטוח חייבת לפצות גם בגין ירידת ערך מסחרית, ולא רק בגין ירידת ערך טכנית שנקבעת לפי כללים המקובלים בקרב שמאים

"אני מקבלת את עמדת התובעת כי יש לקחת בחשבון גם ירידת ערך מסחרית, ולא רק ירידת ערך טכנית, הנקבעת על-ידי "כללים שמאיים". כך קבעה לאחרונה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, כאשר חייבה את חברת הביטוח "הראל" לפצות מבוטחת גם בגין ירידת ערך מסחרית שנגרמה לרכב, ולא רק ירידת ערך שקבע שמאי מטעם  חברת הביטוח.

נושא חישוב ירידת ערך, מעורר מאז ומעולם חילוקי דעות קשים בין מבוטחים – או תובעי צד ג' – לבין חברות הביטוח. חברות נוהגות בדרך כלל לפצות לפי דו"ח שמאי, בו נקבעת ירידת ערך לפי כללים שקבעה ועדת ששון. אלא שירידת ערך זו נחשבת ירידת ערך טכנית. בפועל, כאשר בעל רכב שנפגע בתאונה – במיוחד בעת פגיעות שלדה – מנסה למכור את הרכב, הוא מפסיד הרבה מעבר לירידת הערך הטכנית, שכן קיימת רתיעה של קונים מרכישת רכב שנפגע בתאונה. המשמעות היא כי במקרים רבים נאלץ בעל הרכב למכור את המכונית לסוחר רכב, שמוריד ממחיר המחירון עשרות אחוזים. זאת בזמן שדו"ח השמאי קבע ירידת ערך של אחוזים בודדים.

מה הנזק האמיתי?

מקרה שנדון בבית המשפט, דרשה בעלת הרכב שנפגע כי חברת הביטוח תפצה אותה בסכום גדול מזה שקבע השמאי כירידת ערך, בנימוק שערכו המסחרי של הרכב ירד הרבה מעבר לירידת הערך שקבע השמאי. רכבה החדש של התובעת, עמד בחניה ונפגע על-ידי רכב שהיה מבוטח בחברת הראל. בין בעלת הרכב לבין הראל היו חלוקי דעות לגבי שעור ירידת הערך של הרכב. בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט שבדק את הרכב, וחיווה דעתו לגבי ירידת הערך.

על פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, ירידת הערך עומדת על סך 6,420 שקלים שהם 6% משווי הרכב. אבל בעלת הרכב תבעה שחברת הביטוח תפצה אותה גם בעבור ירידת ערך מסחרית, בסכום של 16,059 שקלים.

כאמור קיבלה השופטת את עמדתה של התובעת שיש לפצות גם על ירידת ערך מסחרית, ולא רק בגין ירידת הערך הטכנית. בדבריה הסתמכה השופטת על קביעה של השופט אליהו וינוגרד, המכירה בזכותו של הניזוק לקבל פיצוי בעבור אובדן ערך רכב ריאלי, אותו ציטטה בפסק דינה: "דומה כי לא אחטא לאמת, אם אומר כי רתיעתם של רוכשי הרכבים הפוטנציאליים בישראל, מרכבים שעברו פגיעות בשלדה, היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשות לבקרים עדים אנו לרכבים שמצבם המכאני ללא דופי, אך מחירם צנח פלאים כתוצאה מפגיעות שלדה".

לפיכך פסקה השופטת מלכה אביב כי "לאור כל האמור, אני מעמידה את ירידת הערך הכוללת, השמאית והמסחרית, על סך של 12,500 שקל. בנוסף חויבה הראל לשאת בהוצאות המומחה שמינה בית המשפט בסך 693 שקלים, וכן להשיב לתובעת סכום של 1,155 שקל עבור השמאי שהיא שכרה.

השופטת גם נזפה בחברת הביטוח שלא טרחה לשלם לתובעת את סכום ירידת הערך שאינו שנוי במחלוקת, שכן בנסיבות העניין "כאשר מדובר ברכב חדש, בלתי סביר יהיה להניח כי לא נגרמה לו ירידת ערך כתוצאה מן התאונה, ולו רק ירידת ערך טכנית – שמאית. דומני כי לו היתה הנתבעת בודקת באופן אובייקטיבי והוגן את נזקיה של התובעת, והייתה מפצה את התובעת מבעוד מועד, לא היה הליך זה בא לעולם". בגין עמדתה העיקשת הזו, חויבה הראל לפצות את התובעת בסכום נוסף של 2,000 שקל.

כדי לבדוק האם ערכה של מכונית ירד אחרי תאונה, יש לבדוק את הפער בין המחיר שהיה ניתן לקבל עבורה לפני התאונה לבין המחיר שמקבלים עבורה לאחר תיקון נזקי התאונה .

ירידת הערך מושפע מהגורמים הבאים:

מקום הפגיעה ועצמתה.

  1. טיב התיקון.
  2. סחירות המכונית.
  3. שנת הייצור של המכונית.

מניסיוננו הרב בתחום, ניתן לומר כי הירידה בערכה של מכונית יוקרה אינו זהה לירידה בערכה של מכונית משפחתית פופולארית לאחר תאונה דומה.

ניקח, לדוגמא, מכונית "מרצדס" נוצצת שכל תפקידה להוציא עיניים, לעומת ה"מזדה" המשפחתית שיעודה להסיענו מנקודה א'  לנקודה ב'.   יישור הכנף האחורית, תוריד אחוזים גבוהים יחסית מערכה של היגואר, ואחוזים בודדים בלבד מערכה של המכונית המשפחתית.

ניקח דוגמא  שנייה – הפעם, מסיבות מובנות, מבלי לנקוב בשמות דגמי המכוניות.

ערכה של מכונית שסחירותה גבוהה , (כלומר,שיש לה ביקוש בשוק המשומשות)  שנפגעה בתאונה , ירד פחות מערכה של מכונית שאין עליה קופצים ונפגעה באורח דומה.

לכן, בכדי לקבוע ירידת ערך של מכונית לאחר תאונה יש להתחשב  בכוחות  השוק , בהיצע ובביקוש של הדגם הנדון.

נתון קובע נוסף הוא טיב התיקון. משום כך יש להעריך את ירידת הערך רק אחרי תיקון המכונית ובדיקתה המדוקדקת.

קביעת טיב התיקון יכולה להיעשות רק ע"י מומחה.

בבדיקותינו הרבות, נוכחנו לא פעם בתיקונים שהם מתחת לרמה הסבירה, דבר זה משפיע קיצונית על ירידת ערכה של המכונית .

הערה חשובה ביותר: אם תיקון לקוי מוריד עוד יותר את ערכה של המכונית, דרישת הפיצוי לא תהיה מחברת הביטוח אלא מהמוסך.

לכן, כדאי לחשוב על רמת המוסך המתקן לפני שמוסרים לידיו את המכונית הפגועה.

ניסיתם פעם להוציא כסף ממוסך ?  ….

המשתנה החשוב ביותר בקביעת ערכה של המכונית הוא מיקום הפגיעה ועוצמתה.

בעת מכירת מכונית קיים "קוד" אשר יכול  להוריד דרסטית את מחירה של מכונית והוא :

פגיעה בשלדה  . אך לא כל פגיעה בשלדה דומה לרעותה.

ועדה של משרד התחבורה,   קבעה קריטריונים מדויקים לקביעת סוג הפגיעות בשלדה שגורמות לירידות ערך גבוהות, וסוג הפגיעות שגורמות לירידות ערך נמוכות יותר. קריטריונים אלה הועברו למכוני הבדיקה, ועליהם לציין זאת בטופס בדיקה.

נציין בקצרה  מספר חלקים של המכונית, והשפעת הפגיעה בהם על שיעור ירידת ערך הרכב.

לירידת ערך גבוהה גורמות, בין היתר פגיעות בחלקים הבאים:  היפגעות השלדה מעבר מקום רתום המתלה, פגיעה בעמודי המרכב, והגג.

לירידת הערך נמוכה גורמות, בין היתר, פגיעות החלקים הבאים:

קצות השלדה  –  עד למקום ריתום המתלה, הכנפיים הקדמיות, והפגושים, חלקי פח מתפרקים.

חישוב ירידת הערך מתבצע רק אחרי הערכת מחיר המכונית בהתחשב במצבה הספציפי יש להוסיף על המחיר את ערך התוספות שהורכבו במכונית, ולקבוע את ערכה הסופי עובר לתאונה, בהתאם למספר הקילומטרים שגמעה, מספר הבעלויות, סוג בעלויות קודמות וכיוצא בזה. נחזור ונדגיש , כי ירידת הערך היא ירידת ערך מסחרית.

מכונית שלא תוקנה כראוי או שאינה מתפקדת כדבעי מבחינה מכאנית או בטיחותית, מקומה מאחורי דלתות המוסך.

גם מכונית שתוקנה כראוי, עקבות התאונה גורמים לירידת ערך מסחרית היות שקונים פוטנציאליים נרתעים מלקנות מכונית שעברה תאונה.

ירידת ערך מכונית או מסחרית

Posted on: דצמבר 15th, 2014 by almdadmin No Comments

באשר לירידת הערך פסקה השופטת קלוגמן, כי השוני בין גישתם של השמאים נובע מהשוני בהתייחסותם לכללי "ועדת ששון" לגבי ההערכה של ירידת ערך הרכב. שמאי  מטעם שירביט העיד, כי כללים אלה מנחים את חברות הביטוח, והן משתמשות בהם. לדעתו, כללים אלה משקפים במידה רבה את המכירה בפועל, בין מוכר מרצון לקונה מרצון.

 

לעומתו, השמאי עידן מטעם התובע, הידוע כמי שנמנה עם המתנגדים לכללים אלה, טען כי אלה הם כללי חישוב "טכניים", שאינם נותנים ביטוי נכון לירידת הערך הממשית של הרכב, במכירה ממוכר לרצון לקונה מרצון.

 

השופטת קלוגמן מביאה בפסק דינה מספר דוגמאות מהפסיקה שדנה במקרים דומים. במקרה אחד פסק השופט הראל מבימ"ש השלום בת"א כי עם כל הכבוד למסקנות ועדת ששון "שומה על השופט היושב בדין להפעיל את הגיונו ולא להיצמד לקריטריונים כאלה ואחרים, שנקבעו על ידי ועדה, ולו גם המכובדת ביותר."

 

במקרה אחר פסק השופט פיינשטיין מבימ"ש השלום ברחובות כי הנתונים המספריים הנקובים בדו"ח ועדת ששון אינם עומדים במבחן המציאות

 

. "כל נהג בישראל, ובודאי נהג ותיק כמוני, יודע גם יודע כי פגיעת שילדה ברכב היא פגיעה פטאלית מבחינה כספית, וכי אובדן ערך רכב עקב פגיעה שכזו נע באחוזים נושאי שתי ספרות, ואין להסתפק בהערכה חד-ספרתית בת 4%. צריך להיות מאד נאיבי, או מאד טועה, כדי להאמין כי לאחר פגיעה כה חמורה, כמו זו שארעה ברכב של התובע, יהין בר-דעת כלשהוא לשלם את מחיר המחירון של הרכב מינוס 4%!".

 

באמצה את חוות דעתו של השמאי עידן פסקה השופטת קלוגמן "אני מצטרפת לדברים שהובאו לעיל, כי במקרה של נזק חמור לרכב, הכללים ה"טכניים" של ועדת ששון, לצורך קביעת ירידת הערך, אינם משקפים את ירידת הערך האמיתית, היינו: בכמה – ביחס למחיר המחירון – יפחת המחיר, שבעל הרכב הניזוק יצליח לקבל, בפועל, תמורת הרכב".

 

שירביט חויבה אפוא לפצות את התובע בגין ירידת ערך בשיעור 31% בתוספת עלות התיקונים שהיה משלם התובע אילו היה מתקן את הרכב, ובסה"כ כ-32,400 ש"ח, בתוספת הוצאות המשפט, עלות חוות דעת השמאי ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

התנהגות בקבלת דוח

Posted on: דצמבר 15th, 2014 by almdadmin No Comments

דוחות הנרשמים לנוהגים מתחלקים ל-3:

  1.      דו"ח המודבק על כלי הרכב בעת החניה.
  2.      דו"ח הניתן לנהג בעת ביצוע העבירה.
  3.      דו"ח מצלמה, שנשלח לכתובת בעל הרכב הרשום .

 

ההתנהגות בעת קבלת דו"ח המודבק על השמשה  

יש להודיע מיד לבעל הרכב הרשום,על קבלת הדו"ח ולמסור הדו"ח לידיו.

גם אם בטוחים שהדו"ח לא מוצדק ורוצים לערער יש לעשות זאת על פי הנחיות  ולא באופן עצמאי מבלי להיוועץ בבעלי מקצוע בתחום.

בעבר במקרים בהם נירשם דו"ח  ולא טופל בזמן וכראוי הגיעו קנסות לכפל .

 

ההתנהגות בעת קבלת דו"ח בעת ביצוע עבירה  

 לבדוק אם הדו"ח חוקי ,מוצדק, והאם ניתן לעשות משהו בעניין, תוגש בקשה לרשות המטפלת.

 

ההתנהגות בעת קבלת דו"ח מצלמה  

הדואר רשום מגיע אליכם ניתן בתוך 30 יום לערער ו/או להסב הדו"ח .

 

הסבת דוחות

כחוק ניתן להסב כל דו"ח על שם הנהג מחזיק הרכב  , עם צילום רישיון הנוהג ותצהירו, ההסברה תוגש בתוך 30 יום ,לאחר מועד זה לא ניתן יהיה להסבו.

סכום הדו"ח יישא ריבית והצמדה.

הוראות נוהל לנהג הגורר

Posted on: דצמבר 15th, 2014 by almdadmin No Comments

א. הכנת הרכב  לגרירה

פרטי לבוש- חולצה ומכנסים ארוכים, כובע- וחשוב נעלים.

לתדלק ולבדוק שמן מים  לפני חיבור נגרר, קל ונוח בתחנת הדלק , רכב עמוס מתחמם יותר.

לבדוק תקינות ההגה והבלמים טרם חיבור הנגרר.

 

ב.חיבור הנגרר

  1. בטרם רתום העגלה בדיקת רישיונות העגלה, תוקף טסט וביטוח.
  2. לוודא כי העגלה לא פגועה , הפנסים שלמים ,שרשראות שלמות ולא נגררות על הכביש,כבל חשמלותקעים תקינים.
  3. להעמיד הרכב במקום ישר ולדומם מנוע והוצאת מפתח ממתג ההצתה.
  4. למשוך העגלה ולוודא גלגלים חופשיים ,לחבר העגלה לתפוח ולאבטח  ,שרשראות בטחון לחבר לנקודות עיגון , חיבור שקע חשמל בין העגלה לרכב ,התנעת הרכב  ובדיקת מערכת האורות כאשר הנהג יושב מאחרי ההגה וחבר נוסף בודק את התאורה בעגלה.הכוללת : אור חניה, איתות ימינה,שמאלה, אורות בלם, אור רוורס אם יש.
  5. כוון מראות תשקיף ברכב הגורר ואף כדאי להוסיף  מראות נוספות להגדלת שדה הראיה.
  6. בתחילת הנסיעה בכמה מטרים ראשונים ,לוודא כי אין שינוי בהיגוי ובבלימה עם העגלה.

 

ג. העמסה

משקל הציוד עם נטייה לכוון התפוח ולמרכז העגלה.  קשירה נכונה של המטען ע"י רצועות וחבלים מתאימים, משקל המטען לא יעבור את המשקל המותר לנגרר. גובה המטען לא יעבור את צידי העגלה , ובמטען תפזורת יש לכסות בכיסוי ולהדק הכיסוי.

 

ד. בטיחות בגרירה

מומלץ תמיד בעת נסיעה עם עגלה להיות בזוגות ברכב לצורך סיוע וכל עזרה בהכוונה קשירה ורתום.

מהירות הנסיעה קטן ב-% 15 -10 מנסיעה ללא עגלה, מרחק לפנים ומאחור גדול פי 2 מהרגיל

אין אפשרות לעצור בחרום עם עגלה יש לבצע האטה מוקדמת וארוכה.

אין אפשרות להתחמק ממכשול מידי בדרך , העגלה מגבילה את הרכב בתמרון, צפה רחוק והגב לאט.

נסיעה לאחור אסורה, מומלץ להעמיד את הרכב תמיד עם הפנים לכוון הנסיעה , ומקומות בהם אין

דרך אחרת , להזיז את העגלה בידיים ולסובב את הרכב ללא הנגרר.

הסכנות לפגיעה בחיי אדם וברכוש והקושי בנסיעה לאחור רבות מאוד לא כדאי להקל דעת.

 

מגבלות נהיגה עם נגרר

 

  1. תמרונים וסטיות בדרך יש לתכנן מבעוד מועד וביצוע סטייה עדינה בהיגוי.
  2. אורך הרכב עם העגלה הופך לכמעט 2 כלי רכב יש לתת את הדעת בפניות להגדיל את הרדיוס ומאוד להיזהר מכלי רכב דו גלגליים אופנועים ואופניים שתמיד נדחפים בכל רווח שנאפשר ולא תמיד נוכל לראות אותם ולמנוע פגיעה על כן יש להיצמד ככל האפשר לדופן הכביש לפני הפניה ולהגדיל את רדיוס הפניה בתוך הצומת.
  3. בלימה – תהיה תמיד מתוכננת ובראיה תחבורתית קדימה עוד שני כלי רכב לפני הרכב שלפנינו.
  4. שדה ראיה- מוגבל מאוד מהצדדים ומאחור יש להפנות מבט פעמיים בטרם כל סטייה בנוסף למראות.
  5. עקיפות – עקב אורך הרכב שמוכפל בעת חיבור עגלה יש להימנע מעקיפה , בעת עקיפה יש להאריך את זמן השהיה בנתיב העקיפה עד אשר סיימנו לחלוטין עם הנעקף ולחזור בסטייה עדינה  ומבוקרת.

 

סיום שימוש בעגלה

לדאוג לניקיון העגלה מחפצים לכלוך ובוץ ,להשאיר את העגלה במקום מאושר ובטוח שלא תדרדר

לאבטח בעזרת קשירה. לבדוק שהושארו כבל החשמל ושרשראות האבטחה ואין כל חבלים קשורים

על העגלה. על כל בעיה או תקלה בעגלה יש להודיע מיד על מנת שנוכל לטפל ולהכינה למשימה הבאה.

 

הוראות החוק

 

  1. בעל רישיון נהיגה לדרגה B  רשאי לגרור גרור שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג.
  2. בעל רישיון נהיגה C1  או C רשאי לגרור גרור עד 3500 ק"ג.
  3. ברכב פרטי מותר לגרור גרור שמשקלו הכולל המותר עד 750 ק"ג בלבד.
  4. גרור שמשקלו הכולל המותר מעל 750 ק"ג ייגרר על ידי רכב שמשקלו הכולל המותר 2200 ק"ג לפחות.
  5. ברישיון הרכב יירשם – וו גרירה (יש).
  6. ברכב שנרשם אחרי  2008/ 4 יירשם גם משקל מרבי לגרירה של הרכב הנגרר.
  7. נפח מנוע של הרכב הגורר לא יפחת מ´ 800 סמ"ק
  8. אין לגרור רכב עם רכב דו או תלת גלגלי ואין לגרור יותר מרכב אחד אלא בהיתר מרשות הרישוי.
  9. לא יעלה רוחב הנגרר על רוחב הגורר יותר מ´ 20 ס"מ מכול צד.

 

חיבורי גרור ונגרר

  1. ברכב הגורר יותקן וו גרירה תקני מסוג תפוח 50 מ"מ וחיבורי חשמל.
  2. על הגרור יותקן מתקן רתום תקני (כף גרירה) עם ניצרה למניעת ניתוק.
  3. על הגורר יותקנו שתי שרשראות עם אפשרות חיבור לגורר אשר יאפשרו פניה בזוית של 90 מעלות.

 

סימון רכב נגרר

גרור ברוחב עד 150 ס"מ יסומן בטבלה (לוח מחזיר אור) אחת בגודל 30 X 60 ס"מ.

גרור שרוחבו עולה על 150 ס"מ יסומן  בשתי טבלאות  בגודל 30 X 60 ס"מ.

 

אורות:  

שני פנסים אדומים מאחור.

שני פנסי בלימה.

שני פנסי איתות.

פנס אחד להארת לוחית זיהוי.

שני פנסי רוחב אם שרוחבו עולה על 2.10 ס"מ

חשיבות חוות דעת המומחה

Posted on: דצמבר 15th, 2014 by almdadmin No Comments

במרבית משפטי התעבורה, ברשימת העדים, יופיע בוחן תנועה משטרתי שהגיע אל זירת התאונה, בדק ממצאים, בדק וצילם את הרכבים, חקר את הזירה ואת המעורבים.

כאשר מגיע בוחן התנועה המשטרתי אל זירת תאונת הדרכים, הוא מקפיא אותה באמצעות סקיצה, בוחן אותה ומבצע תרשים מדויק של זירת ההתרחשות כפי שהיא משתקפת מזווית שונות. בדו"ח הבוחן, מחויב בוחן התנועה להתייחס למספר רב של גורמים אובייקטיביים ובלתי תלויים כגון:

  1. תוואי הדרך – מצב הכביש ואיכותו : בורות , שוליים, עיקולים  וכדומה.
  2. תנאים טופוגרפיים של מקום התאונה כגון עלייה, ירידה, שיפוע.
  3. שדה הראייה כפי שנשקף מנקודת מבטם של המעורבים בתאונה –קיומם של עצמים המפריעים לשדה הראייה כגון עצים, מכוניות חונות, פחי אשפה, מבנים שלטים וכדומה.
  4. בדיקת תנאי מזג האוויר והראות ששררו באזור ובזמן התאונה  – כביש רטוב, ראות, ערפל, גשם, סנוור של שמש נמוכה, רוח צד וכדומה.
  5. המהירות המותרת על פי תוואי הדרך והתמרורים השונים.
  6. חישוב מסלולים ומהירויות, וברכב כבד גם פענוח הטכוגרף.
  7. סימני בלימה וסימני צמיגים והמשמעויות הנובעות מסימנים אלה.
  8. ממצאים שונים שנמצאים על הכביש , הרכבים המעורבים, חפצים, כתמי דם וכדומה.
  9. מצב מכאני של כלי הרכב המעורבים ותקינות מערכות בטיחות כגון: (בלמים, הגה, צמיגים וכדומה).

 

במקרים מסוימים מגבש בוחן התנועה המשטרתי את מסקנותיו עפ"י עדויות  וללא איסוף ממצאי שטח.

חוות דעת מקצועית מטעם ההגנה, שנערכת ע"י מי שהיה הקצין המקצועי האחראי על בוחני התנועה במשטרה, עשויה במקרים רבים להפריך את עדותו של הבוחן המשטרתי או למצוא בה סתירות מהותיות, שבסופו של יום יזוכה הנאשם מכל אשמה, או יוקל בעונשו.

 

מיהו  "בוחן תנועה " אזרחי:

בוחן התנועה האזרחי, הוא מומחה העוסק בחקירה ובשחזור תאונות דרכים, אשר עבר את ההכשרות שהסמיכו אותו לעסוק בתחום זה. ניסיונו הרב בטיפול בתאונות דרכים  והידע הנרחב שצבר, מאפשרים לו להגיש חוות דעת מומחה.

ביכולתו לשחזר את מהלך התרחשות התאונה, ולקבוע את הסיבות לגרימת התאונה עפ"י בדיקות מקצועיות כגון : בדיקת שטח (גם אחרי תקופת מה מהתאונה) ,בדיקת תמונות הנזק מדוחות השמאי,בדיקת הרכב אחרי תיקון התאונה ,חישובי מהירות ,כוחות פיזיקה, זווית מכה עוצמה ועוד….

על הבוחן להכיר ולהתמצא היטב בחוקים, ובתקנות התעבורה, בנהלים ובהנחיות .

 

מהי חוות דעת מומחה:

 

חוות דעת הנערכת ע"י בוחן תנועה פרטי ומוכרת בבית המשפט כחוות דעת מומחה לניתוח ושחזור  תאונות דרכים.

חוות דעת של מומחה, מוגשת לבית המשפט ובוחן התנועה שערך אותה, מגן עליה בעדות מומחה   בבית המשפט.

 

כיצד חוות דעת יכולה לעזור לי :

 

מכיוון שביהמ"ש, מכיר מלבד בבוחן התנועה המשטרתי, מכיר בבוחן האזרחי כעד מומחה, הרי שנותן משקל משמעותי לחוות דעתו המקצועית.

חוות הדעת המקצועית, יכולה לזכות הנאשם בתאונה, או להקל באופן משמעותי בעונשו, ו/או לזכות את התובע בעלות הוצאות התיקון ונזקי רכבו מתאונה בה היה מעורב.

 

מדוע צריך מומחה אזרחי מטעמך:

 

בכל התאונות החמורות (קטלניות/קשות) מוגש דו"ח בוחן בתיק התאונה המשטרתי.

על גבי דו"ח זה, מעלה בוחן התנועה את הממצאים, והפעולות שביצע בזירה, משחזר את התרחשות התאונה וקובע מסקנות. דו"ח הבוחן הוא למעשה חוות הדעת המקצועית של בוחן התנועה והיא היחידה בתיק החקירה. בלא מעט מהמקרים ישנם גורמים נוספים המשפיעים על התאונה ואינם נלקחים בחשבון. ישנם גם מקרים בהם ביצע בוחן התנועה טעויות שיכולות לשנות את המסקנות שקבע. חוות הדעת של המומחה האזרחי מגלה את הליקויים והכשלים בעבודת הבוחן וחושפת תמונת מצב שונה מזו שהציג בוחן התנועה.

סיבות לתאונות דרכים

Posted on: דצמבר 10th, 2014 by almdadmin No Comments

תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:

 

הגורם האנושי:

 

מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.

 

הגורם התשתיתי:

 

מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".

 

הגורם המכאני:

 

מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. רכבים ישנים לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.

 

מאפייני תאונות תאונה בין כלי רכב להולך רגל בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הינם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.

 

תאונה בין כלי רכב לעצם נייח חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה יבדקו את השטח ויתנו המלצות.

 

תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות:

 

תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.

 

תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.

במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.

 

סוגי תאונות:

תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.

 

החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.

 

המלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:

 

התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות.

 

התפתחות תשתיות הכביש.

 

התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.

 

מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.

 

חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: חיזוק השלדה, התקנת כריות אויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכותבקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.

 

תאונות הדרכים בישראל מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, משמעותית יותר מבכל מלחמות ישראל    גם יחד. יחד עם זאת, תאונות הדרכים בישראל הן גורם תמותה שולי למדי: רק כ-0.5% מהנשים וכ-1.6% מהגברים שנפטרו בישראל בשנת 2007 נהרגו בתאונות דרכים. לשם השוואה, כרבע מהנפטרים באותה שנה מתו מגידולים ממאירים.

 

סוג כלי הרכב המעורבים בתאונות נתון חשוב נוסף הוא השכיחות של כלי רכב כבדים בתאונות קטלניות בישראל. משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הן מהוות רק 2.3% מכלי הרכב בישראל. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבות העיקריות לכך הן כמות הנסיעות המרובה (לעומת כלי רכב פרטיים) והתנע הגדול של כלי הרכב הכבדים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים. מספרם של רוכבי האופנוע שנהרגים בתאונות דרכים גבוה יחסית לאחוז האופנועים בכלל אוכלוסיית כלי הרכב ויחסית לנסועה שלהם. כ-10 אחוז מכלל ההרוגים בתאונות הם רוכבי אופנוע,      כאשר האופנועים מהווים רק ארבעה אחוז מכלל כלי הרכב, ואחוז הנסועה שלהם הוא רק אחוז אחד מכלל כלי הרכב.


סיבות עיקריות לתאונות בישראל על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב (בעיקר ניסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית) ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן. על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ, לדוגמה פיגועים, מעלות את מספר תאונות הדרכים.

מה עליי לעשות במקרה של תאונה

Posted on: דצמבר 7th, 2014 by almdadmin No Comments

אף אחד לא רוצה להיות מעורב בתאונת דרכים. אתם נוהגים ולפתע שומעים חריקת בלמים וחשים במכה חזקה והפח מתעקם. תאונת דרכים היא תמיד אירוע מלחיץ, בין אם מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים, ובין אם מדובר במכה קלה בפגוש, ואנשים נוטים לשכוח דברים בסיסיים שיש לעשות במצב כזה.על מנת להתמודד עם הלחץ הזה, רוכזה  רשימת כללים  של "עשה ואל תעשה" בהתרחש תאונה:

 

א.  להירגע ולהרגיע

נכון, בכלל כל התאונה לא באשמתכם . תתפלאו לשמוע, אבל גם הצד השני מרגיש בדיוק אותו הדבר. דקה אחרי שהבנתם שעשיתם תאונה,  קחו נשימה עמוקה, כבו את הרכב ונסו לצאת מהרכב רגועים ככל האפשר..

 

ב. לבדוק אם יש נפגעים

בדקו אם כל הנוסעים ברכב שלכם בריאים ושלמים. במידה ומעורב בתאונה רכב נוסף צאו מהרכב ,עם אפוד הזוהר,(אם מדובר בכביש בין עירוני) ובדקו  אם הנוסעים בו לא נפגעו. כדי למנוע נפגעים נוספים ברכוש או בנפש ,שימו משולש אזהרה קרוב לרכב  אך במרחק מספיק רב כדי שנהגים בכביש  יבחינו בו מספיק זמן מראש כדי להאט. יש להפעיל אורות מצוקה 4 מהבהבים במידה ויש נפגעים, יש להזעיק מיד כוחות הצלה

חשוב מיד להיבדק בבית חולים הקרוב, ולדווח במשטרה ולקבל טופס אישור מהמשטרה שאכן הייתם מעורבים בתאונת דרכים. בכל מקרה שיש ספק אם  אכן נפגעתם בתאונה או שלא, מומלץ ללכת על בטוח ולהגיע לבית חולים. לעתים תאונות דרכים עשויות לגרום לנזקים שקשה להבחין בהם ברגע הראשון, ולאחר מכן יהיה קשה להוכיח שהם נגרמו מהתאונה עצמה. חשוב לזכור שגם אם אתם האשמים בתאונה, אתם זכאים לפיצוי על נזק גופני שנגרם לכם.

 

ג.  האם להזיז את הרכב

במידה ומדובר בתאונה עם נפגעים, אין להזיז את הרכב בשום אופן. יש להמתין עד שהמשטרה תגיע ולפנות את הרכב רק בהוראת שוטר. המשטרה אף מציינת כי במקרה ומדובר בתאונה עם נפגעים, הזזת הרכב לפני הגעת בוחן תנועה ,מהווה עבירה פלילית     גם אם הוא מפריע לתנועה. במידה ואין נפגעים בתאונה, יש לפנות את כלי הרכב אל השוליים או אל כל מקום בו לא נשקפת לכם סכנה מהרכבים האחרים בכביש ולהחליף פרטים, חשוב מאוד לצלם את הזירה בטרם הזזת כלי הרכב ממספר זוייות.

 

ד. החלפת פרטים עם מעורבים בתאונה

 

מלאו טופס דיווח על תאונה הנמצא בכל רכב תנועתי . יש לזכור כי כל נהג מחויב למסור פרטים אלו עפ"י חוק במקרה והיה מעורב בתאונה. במידה והנהג השני מסרב לתת לכם את הפרטים הנ"ל, רשמו את מספר הרכב שלו צלמו הרכב  והעבירו לקצין רכב. אם אתם חוששים שהנהג השני ייתן לכם מספר טלפון פיקטיבי ם, בקשו ממנו בעודכם מחליפים פרטים להתקשר לטלפון הנייד שלכם כדי שתוכלו לשמור את המספר בסלולארי שלכם, או לחילופין, בקשו ממנו את מספר הטלפון והתקשרו אליו בעודכם עומדים לידו, חשוב לא להיכנס לעימות מילולי.

 

ה. פרטים שיש לאסוף במקום התאונה

 

כתבו לעצמכם בדיוק מה קרה בזמן התאונה. ציירו לעצמכם תרשים עם מיקום הרכבים לפני ואחרי התאונה, עם כיווני הנסיעה, תמרורים ומצב הרמזורים (אם יש כאלו). כמו כן, חשוב לציין את תנאי ומצב הכביש, את השעה ביום, את מזג האויר בזמן התאונה, ואת מהירות הנסיעה שלכם. תמיד שאלתם את עצמכם מדוע צריך שתהיה מצלמה בטלפון? תאונות דרכים הן הזדמנות טובה לגלות עד כמה הן שימושיות. צלמו את איזור התאונה מכמה שיותר זויות, וחשוב מכך, צלמו את שני הרכבים מכל כיוון אפשרי, כדי לשלול טענות על הפרזה בדיווחים על נזקים לרכבים בשני הצדדים. כמו כן, כדאי לקחת את פרטיהם של עדים לתאונה במידה ויש כאלו במקום. , אם הנהג השני מתנצל, מביע חרטה, או מודה באשמה בתאונה רשמו את המילים המדויקות בהן הוא השתמש.

ו. למי צריך להודיע על התאונה

 

אם מדובר בתאונה עם נפגעים, יש להזעיק מיידית את כוחות ההצלה

ניירת

ככלל, בכל נסיעה אתם מחויבים עפ"י חוק לקחת עמכם רישיון נהיגה, רישיון רכב וביטוח כאשר כולם בתוקף.  כל מסמך שתקבלו במסגרת הטיפול בתאונה, שמרו אותו ותייקו אותו באופן כזה שלא יאבד. טפסים אלו חיוניים להמשך הטיפול בתאונה. במידה וקיבלתם מרשמים לתרופות, ציוד רפואי, הפניות לבדיקות נוספות או טיפולי פיזיותרפיה שונים, הם ישמשו אתכם בהמשך כשתצטרכו להוכיח שהנזק שנגרם לכם הוא אכן מהתאונה עצמה

 

כללי התנהגות במקום התאונה

 

חשוב לזכור, גם אם נהגתם באופן רשלני, והתאונה היא ללא ספק באשמתכם הבלעדית, אל תחתמו על אף טופס שהנהג השני מבקש שתחתמו עליו  זירת התאונה אינה בית משפט, והנהג השני אינו השופט. אסור לכם להודות בכלום לא בכתב ולא בע"פ.

גם לאחר מכן, אל תחתמו על טפסים המועברים אליכם מאנשים שאינם מוכרים לכם ועשויים לגרום לכם לחתום על הודאה באשמה בתאונה.

תפקידו של חוקר תאונות דרכים

Posted on: דצמבר 7th, 2014 by almdadmin No Comments

לאחר התרחשות תאונת דרכים ובמיוחד כאשר מדובר בתאונה שאיננה קלה, יצא בוחן תנועה למקום התאונה לצורך חקירתה.

את ההודעה על התאונה מקבל הבוחן מסייר התנועה המגיע ראשון בדרך כלל.

ברוב המקרים סייר התנועה עורך תישאול ראשוני לאופן התרחשות התאונה ומתעד את הדברים בכתובים ומעבירם לבוחן.

כל מה שהינך חייב עפ"י חוק הוא להציג בפני השוטר את רשיון נהיגה,רשיון רכב וביטוח. דבר חשוב מאוד הוא לתעד את מקום התאונה ומצב עמידת הרכבים, במידה ויש ברשותך מצלמה ואו מצלמת הפלאפון צלם את מקום התאונה ממס' זויות וכן את הנזקים ברכבים.

כידוע ישנם מקרים רבים המעורב השני רוצה להזיז את רכבו , תנסה להשאיר את המצב כפי שהוא עד הגעת הבוחן המשטרתי. עצם עריכת צילומים מאפשרת לך להראות את זירת התאונה בצורה האמיתית ביותר ובכך תסתור כל טענה שהיא.

מאחר ורוב התאונות מתרחשות באזורים מיושבים, חשוב לבדוק קיומם של עדי ראיה, בכדי שנוכל להיעזר בהם לצורך חקירה וניהול המשפט.

בוחן תנועה המגיע לזירת תאונה, תפקידו לתעד את הממצאים ולהעלותם על הכתב. בשלב הראשון עורך הבוחן סקיצה ובה מציין את מיקום כלי הרכב סימני צמיגים במידה וקיימים שברי פנסים חריצים וכל ממצא הקשור לתאונה.

בוחן התנועה יערוך צילומים של הזירה וכן מדידות, תשתדל לא לעזור לבוחן תן לו לעשות את עבודתו נאמנה.

מאחר ורוב התאונות המתרחשות בשטח עירוני, כלי הרכב מוזזים לצד הדרך וכל ממצא חשוב כגון סימני בלימה,שברי פלסטיקים וכו' לא מתועדים וקשה לשייך אותם לרכבים המעורבים.

בסיום עבודת הבוחן בזירת התאונה עליו לחקור את הנהגים המעורבים, נוסעי הרכב, עדי ראיה וכו'. הבוחן יגבה את עדות הנהג וינסה לבדוק מהו הגורם לתאונה חשוב טוב איזו גרסה אתה מוסר לבוחן וחשוב מכך אל תתן לו לכתוב את הדברים כאילו היה נוכח בתאונה, אתה זה שתכתיב לו את גרסתך.

דבר חשוב מאוד בזמן מתן עדות הוא אומדן מרחקים ומהירויות. בסיום שלב החקירה אתה צריך לחתום על טופס העדות, תקרא לפני שאתה חותם ובמידה ואינך מבין את כתב ידו של הבוחן תבקש כי יקריא לך את העדות.

לאחר שהבוחן מסיים את החקירות של כל המעורבים, עליו לפתוח תיק חקירה ובסיום החקירה הבוחן ממליץ על הגשת כתב אישום כנגד אחד הצדדים או לחילופין ממליץ על סגירת התיק מסיבות שונות.

מהו חקר תאונות דרכים?

Posted on: דצמבר 7th, 2014 by almdadmin No Comments

חקר תאונות הדרכים הוא תחום העוסק בבדיקת נתוני תאונות וזירת התרחשותם, וניתוחם לצורך הפקת לקחים. בישראל הממונים על חקר תאונות הדרכים הם בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים שלמשטרת ישראל כמו כן תאונות דרכים בהם מעורבים כלי רכב צבאיים שלא בפעילות מבצעית נחקרים על ידי חוקרי המשטרה הצבאית שהם חלק מיחידת מצ"ח. ומבוצע גם תחקיר על ידי מפקדים על מנת להפיק לקחים ולאתר כשלים ולא במטרה לחפש אשמים.

 

מסלול ההכשרה של בוחני התנועה המסלול כולל קורס בן שנה, בו הם רוכשים ידע בתחומים שונים כגון: שיחזור תאונה עם הולכי רגל, תקיפה ותנע, דינמיקה של הרכב, פיזיקה, מתמטיקה, חקירה, תקנות תעבורה, מכונאות רכב, שירטוט. לאחר 6 חודשי לימודים מצוותים בוגרי הקורס לבוחנים ותיקים לצורך תקופת סטאז' של 6 חודשים נוספים. בתום תקופת ההכשרה הם מקבלים הסמכה לטפל באירועים של תאונות דרכים על כל סוגיהם.

 

חקירת תאונת דרכים נחלקת לשלושה חלקים מרכזיים:

  1. עבודת הבוחן בזירת התאונה
  2. השלמות בבתי חולים ובמשרד.
  3. הופעה בבתי משפט.

 

עבודת הבוחן בזירה:

  • זיהוי ואיתור הממצאים מזירת התאונה (שברים, חלקי רכב, סמני צמיגים ועוד).
  • סימון הממצאים (על ידי גיר, צבע וכדומה).
  • צילום הממצאים.
  • עריכת סקיצה (רישום ביד חופשית של כל ממצאי הזירה וכלי הרכב כולל כל מדידת המרחקים).
  • בדיקת כלי הרכב המעורבים (תקינות, התאמת נזקים ועוד).
  • חקירת המעורבים ועדים הנמצאים בזירת התאונה.

השלמות בבתי חולים ובמשרד:

  • גביית עדויות בבתי חולים.
  • גבית הודעות במשרד (עדים נפגעים ועוד).
  • עריכת השלמות נוספות (מוסכים, יבואנים, בדיקות מעמיקות של כלי הרכב המעורבים).

עריכת דוח בוחן, תרשים, לוח תצלומים.

סכום התיק והמלצה האם לגנוז או להעמיד לדין ובאיזה סעיפי אישום.